מה זה חינוך בלתי פורמאלי

החינוך הבלתי פורמאלי הולך ומתפתח יותר ויותר בארגוני חינוך ובקהילות חוץ בית ספריים ופנים בית ספריים. באמצעות אותו חינוך בלתי פורמאלי ניתן להגשים עקרונות, לממש מטרות חינוכיות וחברתיות ללא מבנה הלימודים המסורתי הקיים. החינוך הפורמאלי למעשה קיים בארץ ישראל עוד מלפני הקמת המדינה, ונקרא דאז "חינוך משלים". לבד מההבדלה בין שתי מסגרות החינוך של "פורמאלי" ו"בלתי פורמאלי" (כשה"בלתי פורמאלי" יכול לכלול את תנועות הנוער, המתנ"סים, מרכזי התנדבות, מועצות נוער ועוד), ניתן לומר שהחינוך הבלתי פורמאלי כבר מוטמע למעשה בתוך החינוך המסורתי באמצעות ענפי לימוד "חברתיים" כמו של"ח ומקצועות דומים, ובכך מדינת ישראל ייחודית ביישום הגישה הבלתי פורמאלית.

במה מסייע החינוך הבלתי פורמאלי?
הפעילות הבלתי פורמאלית מסייעת למעורבות חברתית פעילה שהיא למען הכלל – לדוגמה, תנועות הנוער אשר מחנכות לשיתוף ולמעורבות בחברה הכללית, החינוך הבלתי פורמאלי מאפשר לקיחת אחריות על הפעילות שבהם הם עוסקים וכן ניסיון בהנהגת קבוצה, כאשר נשמרת מערכת הגומלין הבנויה על שוויון (לדוגמה – בין מורה או בין כל מי ששותף להליכים לימודיים- חינוכיים לתלמיד). המערכת זו, כמעט שלא מופעלות סנקציות על התנהגות שאינה נאותה, ומול זאת – יש משקל רב להתנהגות חיובית מתקנת.

מי עוסק בלימודים בחינוך בלתי פורמאלי?
לימודי חינוך והוראה מתחלקים לקבוצות גיל שבהן מטפלת מערכת החינוך: גננות עד גיל 6, מורות גננות לגילאי 4-8 גן ילדים וכיתות א´- ב´, מורים לחטיבת הביניים – כיתות ז´-י´, מורים לבית הספר העל- יסודי בכיתות י"א – י"ב, ובמקביל לכולם- ישנו חינוך מיוחד הנפרש על כל קשת הגילאים בהם עוסקת מערכת החינוך.

מה כוללים תהליכי הלימוד וההכשרה בחינוך בלתי פורמאלי?
תהליך ההכשרה לתחום לימוד בלתי פורמאלי חובק הבנה וידע בנושא התפתחות הילד – צרכיו ויכולותיו. נקודת הפתיחה אומרת כי לכל ילד רמת התפתחות משלו ומכאן ישנה שונות בהתפתחות הקוגניטיבית, החברתית, הפיזית והמוטורית – אלו בונים את הצורך בהכשרה ספציפית לכל תחומי ההתפתחות וכן בהקניית המיומנויות התואמות לרמת ההתפתחות של הילדים ולצרכיהם.