יציאה להשתלמויות

שכירים רבים ואפילו בעלי עסקים ועצמאיים יוצאים מדי פעם להשתלמויות וללימודים על מנת להרחיב את השכלתם ולהעמיק את רמת הידע שלהם בתחומים שונים הקשורים לעבודתם, ובמקרים מסוימים גם בתחומים שאינם קשורים לעבודתם באופן ישיר. במקרים בהם קיים קשר ישיר בין נושא ההשתלמות או נושא ללימודים אליו יוצא העובד, לבין תחום עיסוקו או המקצוע של אותו עובד, יוכרו ההוצאות והתשלומים עבור אותם לימודים או השתלמויות כהוצאה מוכרת ויושתתו עליה תקנות המס המתאימות.

כיצד מזהים את הקשר בין המקצוע להשתלמות?
על מנת לבצע את האבחנה הנכונה נדרש לזהות האם קיים צורך עסקי ממשי בהשתלמות או לימודים של תחום מסוים קבע בית המשפט סדרה של מבחנים שמטרתם לזהות את הצורך העסקי של ההשתלמויות השונות. המבחנים קובעים האם ההשתלמות חיונית לצורך ביצוע תפקידו של העובד, האם אותה השתלמות למעשה יוצרת יכולת חדשה של העובד או רק משמרת ומשפרת את היכולות הקיימות שלו, ומה מידת התועלת שמפיק ממנה העובד עצמו.

לימודים לשם הוצאת רישיון או תואר
כל סוג של לימודים שמטרתו להוציא תואר ראשון או לשם קבלת רישיון עבודה לצורך כניסה לתחום מסוים אינם נחשבות להוצאה מוכרת ואינם פתורים ממס. העיקרון אומר שכל ההוצאות שהושקעו בתקופה הקודמת לתקופת קבלת ההכנסה, או הוצאות שמטרתן השקעה לטווח ארוך על מנת לראות ממנה רווחים בעתיד, אינה נחשבת להוצאה מוכרת. הוצאות על השתלמויות מקצועיות לעומת זאת, שיש בהם לשפר יכולות קיימות המניבות הכנסה, יוכרו כהוצאה מוכרת ויהיו פתורות ממס.

השתלמויות על חשבון המעסיק
במקרים בהם המעסיק הוא הגורם אשר משלם את שכר הלימוד או את הוצאות ההשתלמות יש לבחון באיזו מידה חיונית השתלמות או הלימודים לשם ביצוע עבודתו של העובד. במקרים בהם נקבע כי התועלת שמפיק העובד מן ההשתלמות עולה על התועלת אותה מפיק המעביד, הרי שלא מדובר בטובת הנאה של המעביד ולכן ההוצאות על הלימודים תהיינה מוכרות ופתורות ממס. גם במקרים בהם העובד עצמו מממן את ההשתלמות או הלימודים.