כדאי לקפוץ כיתה?

אין דעה תמימה אחת בנושא הקפצת כיתה לילד; לכל אחד ואחת חוויות שונות מהאירוע. לא בכל מקום ניתן לפסוק אם להיות ראש לשועלים או זנב לאריות, ודרושים לכך מבדקים שונים עד לקביעתו של המפקח בתחום החינוך אודות הקפצת הכיתה. לכל ילד הכישורים והיכולות שלו ולא ניתן לנבא על סמך ניסיונות עם קודמים גרידא האם זה יצליח או לא. מספר המחקרים שנעשו בישראל בתחום זה קטן יחסית, ואינם תמיד מהווים אינדוקציה לכל מקרה דומה.

הקפצת כיתה בקרב בני הגיל הרך
ישנו מושג כזה "הקפצת כיתה" או "הדלגה" גם כאשר הילד נמצא במעון, ולא רק כאשר הוא בגן ומתלבטים אם להעלות אותו לכיתה א' או אם להקפיץ אותו כיתה גם בשלב בוגר יותר בבית הספר היסודי או העל-יסודי. כדי להבין אם אדם בוגר יחסית למעשה זה, על אנשי החינוך להיות ערים ליכולות של הילד ולהמליץ עליו למבדקים בתחום. יש לערוך כמה מבדקים בידי אנשי מקצוע ולקבוע את מנת המשכל. בתהליך מעורבים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד המשתמשים בשאלון מפורט לאיש החינוך, עריכת מבחן משכל כמו ויפסי או קאופמן, עריכת מבחן בשלות ומבחנים השלכתיים. במקרים נדירים, ילדים כאלו ואחרים שנתגלו כמחוננים מסיימים תואר ראשון כבר בתיכון.

	אין דעה תמימה אחת בנושא הקפצת כיתה לילד; לכל אחד ואחת חוויות שונות מהאירוע.

פרמטרים למבחן אצל ילד שמועמד לקפוץ כיתה
השאלון המופנה אל איש החינוך המופקד על המועמד להדלגה או להקפצת כיתה עומד על הישגיו הלימודיים של הילד בהשוואה להישגי בני כיתתו, מדד ערנות, סקרנות, זיכרון החומר הנלמד ויכולת להתמודד עם אתגרים, יכולת לבצע מטלה מתחילתה ועד לתומה, רמת המוטיבציה, רמת ההבעה, כיצד מתנהג באופן חברתי – האם נענים לקשר עם מבוגרים, מקבלים סמכות או מפגינים יוזמה.

השלבים עד להקפצת כיתה
עד אשר יוחלט אם להקפיץ את הילד כיתה או אם להעמיד אותו לקראת הדלגה, נבחנים נתונים שונים שמצביעים הן על בשלות והן על המוכנות. כיום ישנן מסגרות לימודיות שונות כמו למשל גנים אנתרופוסופיים שדוגלים בלמידה על פי הקצב שהילד עצמו מכתיב ולפי הכיוון שמעניין אותו. חוות הדעת של איש החינוך שפועל בצמוד לילד חשובה ביותר וקובעת את מוכנותו של הילד לקראת הקפצה – על כך ניתן ללמוד גם במסגרת לימודי תואר ראשון בהוראה.

לקריאה נוספת:
מהו אבחון דידקטי?
הוראת מחוננים