לימודים בחו"ל

לימודים מחוץ לארץ – הכנה לקראת לימודים בחו"ל, הרשמה ללימודים בחו"ל, תחומים מבוקשים ועוד

כל כך הרבה ישראלים בוחרים לטוס אל מחוץ לארץ בשביל ללמוד שם לתואר ראשון, תואר שני, דוקטורט או אפילו לפוסט דוקטורט. הסיבות לכך הן מגוונות למדי – עקב תנאי הקבלה בארץ, בשביל הכיף וכדומה, ואין ספק שמדובר בהחלטה שצריך לחשוב עליה ולתכנן אותה מבעוד מועד. בדיוק לשם כך, ריכזנו לכם בעמוד זה את כל המידע שאתם צריכים לקראת קבלת החלטה זו. אתם מוזמנים לעיין במידע זה, לפנות ליועצי הלימוד שלנו ולקבל את הפרטים המלאים ממוסדות הלימוד הרלוונטיים עבורכם - Have a nice flight and great success 

למה כדאי לטוס ללמוד בחו"ל?

1) תנאי הקבלה וכמות שנות הלימוד בישראל – יש לא מעט תחומי לימוד שבישראל שהפכו למעין חלום שקשה מאוד להגשים בעבור רבים מהמועמדים שמתעניינים בתחומים אלו. הבולטים בהיבט זה הם בין היתר: לימודי רפואה, לימודי וטרינריה, לימודי פסיכולוגיה קלינית או פסיכיאטריה, לימודי רפואת שיניים ואורטודנטיה, רוקחות וכדומה. יש אינספור מקרים של כאלו שמאוד חכמים, ועל כך גם מעידה תעודת הבגרות שלהם, אבל פעם אחר פעם הם לא מצליחים לצלוח את בחינת הפסיכומטרי ולא מצליחים לעמוד בתנאי הקבלה הנוקשים מצד מוסדות הלימוד. יתרה מכך, רבים יודעים שתחום הלימוד שמעניין אותם נפרס על פני כמות שנים גדולה מידי בישראל (לעיתים אף קרוב לעשור), ואין באפשרותם לדחות את תחילת העבודה במקצוע עד לגיל כה בוגר. במקרים כאלה, בדרך כלל צריכים בוגרי תואר חוזרי לימודים בחו"ל לעבור את בחינות הרישוי של ישראל בכדי להתחיל לעבוד במקצוע על פי דרישות הסף שהציבה מדינת ישראל בתחום הספציפי הזה. כמובן שאם תבחרו בתבונה את היעד ללימודים, ואת מוסד הלימוד האיכותי מבין האופציות – אין שום סיבה שלא תגיעו עם הרמה הנדרשת בכדי לעבור בהצלחה את בחינות הרישוי בישראל.

2) חוויה של פעם בחיים – ללמוד בחו"ל זו ללא ספק חוויה שלא תשכחו בכל חייכם. במרבית המקרים, אתם תיקלטו שם בפקולטה שייעודית לתלמידי חוץ – מדובר בדרך כלל במבנים הכי איכותיים בקמפוסים, עם אנשים מרחבי העולם כולו שחולקים יחד את מסדרונות המעונות או בוחרים לגור יחדיו במרכז העיר. בשתי האופציות מדובר בחוויה לימודית שממש לא מסתכמת בספריות ובהרצאות. אין ספק שתלמידי חוץ, לא משנה באיזה יעד תבחרו, נהנים מחיי לילה מטורפים, זוכים לקבלת פנים חגיגית מצד המקומיים, זוכים להכיר שפה חדשה ותרבות חדשה, ולמעשה מחברים בין תואר לחופשה בלתי נשכחת בעת ובעונה אחת. החוויה הזו של לימודים מחוץ לארץ, יכולה להיות רלוונטית בכל אחד מהשלבים – בתואר ראשון, בתואר שני ואף בשלב של דוקטורט.

3) החשיבות מבחינה אקדמית – אם אתם חושבים בטווח הארוך להמשיך במסלול אקדמי – כלומר, להמשיך במעלה התארים עד לקבלת מינוי כחוקרים באחת מהאוניברסיטאות או במכוני המחקר בישראל – אז כדאי בהחלט לעשות את אחד השלבים באוניברסיטה נחשקת בחו"ל. מומלץ במקרה כזה לעשות את התואר הראשון בארץ, ולשקול את הלימודים בחו"ל מהתואר השני ומעלה. כמובן שאם אפשר לבחור בשלב הדוקטורט ללימודים בחו"ל אז מה טוב. יצויין, כי לימודי דוקטורט בחו"ל הם בדרך כלל לימודים שכוללים מלגה שלמה שגם מכסה את הלימודים מטעם אותו מוסד לימוד שזיהה בכם את הפוטנציאל, וגם דמי מחייה נוספים (כדי שתוכלו לחקור בנחת ולא לעבוד בשביל שכר דירה). כמובן שבמקרה כזה של מימון מלא ללימודים, מדובר בתנאי קבלה לא פשוטים ותהליך של מיון ומשלוח טפסים שיכול להגיע גם לחצי שנה. כל מי שבוחר ללמוד מחוץ לארץ מסיבה זו, עושה בשכל. בכדי להצליח ולקבל את התקן הנחשק באחת מהאוניברסיטאות או ממכוני המחקר בישראל, ניתנת בדרך כלל עדיפות לכל אלו שלא הסתפקו ברזומה האקדמי שלהם אך ורק במוסדות המצויין בתוך כותלי ישראל, והתרחבו גם למוסדות לימוד איכותיים בחוץ לארץ. וטיפ אחרון נוסף לכל אותם המתעניינים – קחו בחשבון שתמיד עדיף לוודא שאתם טסים לחו"ל בשביל גוף מחקרי שהוא נחשב בדירוג גבוה יותר ממוסד הלימוד שבו למדתם עד כה. כלומר, מומלץ שבוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים לא יטוסו לתואר שני באיזו אוניברסיטה קטנה ולא מוכרת במקדוניה.

התחומים בהם הרבה ישראלים טסים ללמוד בחו"ל

נראה שתחומי הלימוד שהישראלים הכי אוהבים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל הם: רפואה, רוקחות, מנהל עסקים, מדעי המחשב, אמנות, משפטים, פיזיותרפיה, רפואת שיניים, וטרינריה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה, אדריכלות, ותקשורת.

היעדים המבוקשים על התלמידים מישראל

ממה שאנו מזהים, היעדים ללימודים אקדמיים שהישראלים הכי אוהבים הם: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ספרד, רומניה, הולנד, גרמניה, דרום קוריאה, צרפת, סין וניו זילנד. הביקוש ללימודים אלו נובע כמובן ממכלול של סיבות, הכוללות בין היתר – מידת האטרקטיביות של המקום כיעד באופן כללי, הרמה של הלימודים האקדמיים שם באופן כללי, רמת ההתמקצעות שלהם בתחום הלימוד הרלוונטי, היחסים הדיפלומטיים בין המדינות וכדומה.

מה ההבדל בין קולג לאוניברסיטה?

למעשה, במרבית מהמקרים אין באמת הבדל בין השניים וזו סתם סוגייה סמנטית. רבים חושבים שאלו הן המקבילות של אוניברסיטה ומכללה כמו במקרה הישראלי, אבל זה כלל לא נכון מחוץ לארץ. השימוש במונח קולג או אוניברסיטה לא בהכרח מעיד על רמת הלימודים, על היוקרה של המוסד או על העלות של הלימודים (האם מסובסדים על ידי המדינה או פרטיים לחלוטין). לכן, על תתנו למינוח הסמנטי הזה באנגלית להטעות אתכם.

מבחני הקבלה ללימודים מחוץ לארץ

בישראל יש לנו את הפסיכומטרי שכולם כמובן מכירים, אבל מה לעשות, במדינות שונות ישנם כלים שונים למיון לקראת הלימודים האקדמיים. להלן כמה מהמבחנים שייתכן בהחלט שתצטרכו לעשות בכדי להתקבל ללימודים אקדמיים בחו"ל:

בחינת Toefl – המבחן שנועד לשמש ככלי בעבור מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה מרחבי העולם כולו, באמצעותו הם בוחנים את רמת השפה האנגלית כשפה זרה של המועמדים ללימודים אצלם. כלומר, הבחינה הזו מעידה על הרמה של האנגלית אצל כל אלו שאנגלית היא אינה שפת אימם, אבל יחד עם זאת יאלצו ללמוד בשפה זו. כלומר, הבחינה בוחנת את האנגלית ברמה אקדמית.

בחינת GMAT – הבחינה שנדרשת בכדי ללמוד MBA, או בעברית: מנהל עסקים לתואר שני. יצויין, כי בחינה זו נדרשת גם במדינות רבות אחרות אבל גם בישראל. מדובר בבחינה מאתגרת אבל בהחלט ברת ביצוע, אז אל תחששו. כמובן שכל אלו שכבר למדו לתואר ראשון במנהל עסקים הבחינה תהיה קלה יותר לעומת אלו שמעולם לא למדו מנהל עסקים או משהו דומה לכך. אבל זו בדיוק המטרה – ליישר קו בקרב כל אלו שילמדו ביחד תואר שני במנהל עסקים.

בחינת SAT – המבחן שהוא למעשה המקבילה לבחינת הפסיכומטרי הישראלית, בארצות הברית. מבחן שכל יעודו הוא להעיד על מיומנויות הלימוד של המועמדים ללימודים מתקדמים בארצות הברית. הבחינה הזו כוללת פרק בכתיבה, פרק במתמטיקה ופרק בהבנת הנקרא. הכל כמובן באנגלית, והתוקף של הבחינה הוא 5 שנים – אז קחו זאת בחשבון. המשקל של בחינת ה-SAT במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית הוא בדרך כלל 50%.