תואר שני
לימודי תואר שני MA, מה ללמוד? באיזה מכללה או אוניברסיטה? איזה תנאי קבלה נדרשים?
פעם, בעבר הרחוק פה בישראל, אם הייתה לך בגרות מלאה זה היה הישג יפה שבהחלט יכל לסדר לך את העתיד. בהמשך, תעודת בגרות כבר לא הספיקה והמינימום המצופה הפך להיות תואר ראשון. וואלה, אם יש תואר ראשון אפשר לנוח מהלימודים ולהתחיל בקריירה. אלא שכיום, במציאות הישראלית שמתהווה בשנים האחרונות, תואר ראשון בהרבה מאוד תחומים לא מספיק. הדרישה לתואר ראשון בלבד הפכה להיות דרישה בסיסית שכבר דורשים גם ממזכירות למשל, וכנגזרת ישירה מכך, התואר השני הפך לעוד שלב הכרחי בדרך אל ההצלחה בשוק התעסוקה – גם במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי.
חלק מעדיפים להמשיך ברציפות עם תואר שני, מיד עם סיום התואר הראשון (כי הם כבר בשוונג, ואכן יש לזה הרבה יתרונות), ואילו חלק אחר מעדיפים לצאת לשוק העבודה ורק בהמשך הדרך להתפנות ללימודים לתואר שני. אין ספק שיש יתרונות לכאן ולכאן, כל אחד ומה שיותר מתאים לו. יש אנשים שקשה להם ללמוד כל כך הרבה זמן ברצף, יש אחרים שיודעים שאם יפסיקו עכשיו ללמוד הם בחיים לא יחזרו לזה אז עדיף לחבר בין התארים, חלק אחר בכלל לא יודעים במה לעשות תואר שני ובאיזה ממוסדות הלימוד, אז מעדיפים לא למהר. אין ספק שמדובר בהחלטה מאוד אינדיבידואלית שצריכה להיות שקולה ומושכלת.
כמה זמן נמשך תואר שני?
מה שכן, חשוב לקחת בחשבון שתואר שני במרבית המקרים הוא לא כל כך עמוס וכבד כמו תואר ראשון. מדובר במרבית המקרים בתואר שנפרס על פני כשנה וחצי של לימודים, כלומר 3 סמסטרים. יתרה מכך, יש היום יותר ויותר תכניות ללימודי תואר שני שבנויות כך שהתלמידים יכולים לרכז את כל הלימודים ביום אחד מרוכז בשבוע, מבלי שזה יאריך את תקופת הלימודים. מדובר במתכונת לימוד שעוזרת למרבית הסטודנטים שמה לעשות נדרשים לעבוד (בדרך כלל אף במשרה מלאה) גם לאורך תקופת הלימודים לתואר השני. כמובן שאורכו של התואר השני משתנה בין המוסדות השונים וכן בהתאם לתחום הלימוד, ולכן חשוב לבחון את זה באופן פרטני למול מוסדות הלימוד שרלוונטיים עבורכם.
מה ההבדל בין תואר שני מחקרי לתואר שני שאינו מחקרי?
במרבית מהתחומים עליהם ניתן ללמוד גם לתואר שני, יש שתי אופציות שחשוב שתכירו – תואר שני מחקרי ותואר שני לא מחקרי. המשמעות של ההבחנה בין שתי האופציות היא שבתואר השני המחקרי הסטודנט נדרש להגיש תזה בכדי לקבל את התואר (תזה שחלק מהמקרים אף תשתכלל לכדי מאמר שיתפרסם בכתב עת אקדמי), ואילו באופציה הלא מחקרית הסטודנט לא נדרש לכתוב תזה לשם קבלת התואר. יצויין, כי מספר הקורסים שמצופה מסטודנט לקחת במסלול הלא מחקרי הוא גדול יותר ממספר הקורסים שמצופה מסטודנט במסלול המחקרי לקחת – וזאת באופן טבעי משום שיש לו יותר זמן לזה.
אז למה לכם בעצם ללכת על המסלול המחקרי שכולל כתיבת תזה? המניעים לכך מתחלקים בגדול ל-2. ראשית, יש המון אנשים שמאז ומעולם ידעו שהם רוצים שיהיה איזה שהוא מסמך או מאמר שיהיה כתוב על שמם ובו הם פורטים את משנתם בנושא שבו הם המומחים. כלומר, נטו בשביל ההוויה האקדמית ותחושת הסיפוק. שנית, התנאי הבסיסי שנדרש בכדי להתקבל ללימודי דוקטורט הוא תואר שני עם תזה. אז ברור שאם אתם מתכננים להמשיך לתואר שלישי ובונים על אפיק לקריירה באקדמיה, לימודים עם תזה הם צעד הכרחי עבורכם בדרך אל המטרה.
איזה פקולטות מרכזיות מציעות תואר שני?
בגדול, אפשר לומר שבמרבית מהפקולטות שקיימות באוניברסיטאות ובמכללות יש אפשרות ללימודי תואר שני. כך למשל, ניתן למצוא תואר שני בתחומי העסקים, הכלכלה והפיננסים, בתחומי המחשבים, במדעי החברה, במדעי הרוח, במדעים המדוייקים, במדעי החיים, בתחומי הרפואה והבריאות, בתחומי ההנדסה, בתחומי החינוך וההוראה, בתחומי העיצוב והאדריכלות ואף בתחומי האמנות והבמה.
באיזה תחומים תואר שני הכרחי לצורך קבלת הרישיון למקצוע?
במרבית מהמקרים, עבור בוגרי תואר ראשון, האופציה של לימודי תואר שני היא אופציה שנתונה לשיקולם שכן המקצוע אליו הם מכוונים לא מחייב את ההסמכה של התואר השני בתחום – תואר ראשון מספיק. למשל: חשבונאות, משפטים, כלכלה, תקשורת וכדומה. יחד עם זאת, במקצועות הבאים, תואר שני הוא תנאי הכרחי בהמשך למקצוע הנכסף: פסיכולוגיה – בכדי להפוך לפסיכולוג קליני בישראל, גם אם לצורך ארגוני, על בוגר התואר הראשון להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. אין לו אפשרות אחרת. אותו הדבר לגבי מי שרוצים להפוך לפסיכיאטרים. כמובן שבמקרה של רפואה זה ברור לכל שמדובר במתכונת מאוחדת הכוללת גם תואר ראשון, גם תואר שני וגם דוקטורט. יתרה מכך, בישראל בכדי להפוך לוטרינר חייבים הסטודנטים להמשיך ללימודי תואר שני ולדוקטורט. תואר ראשון במדעי בעלי החיים לא מספיק – נדרשים עוד 4 שנים לתארים המקדמים.
איזה תנאי קבלה בדרך כלל נדרשים ללימודי תואר שני?
בדרך כלל, תנאי הקבלה הבסיסי ללימודי תואר שני במוסדות להשכלה גבוהה הוא תואר ראשון עם ציון של לכל הפחות 75. אך באקדמיה, כמו באקדמיה, הדברים לא מסתיימים פה בצורה כה פשוטה. בדרך כלל, הציון המינימלי עולה מ-75, בהתאם למידת הביקוש לתחום באותו מוסד לימוד, ולרוב עומד על ציון מינימלי של 80. יתרה מכך, בכדי להתקבל למסלול המחקרי שכולל כתיבת תזה, בדרך כלל נדרש ציון אף יותר גבוה מזה, שיכול לנוע בין 85 ל-90. כמו כן, תנאי שכמעט תמיד תתקלו בו הוא הקשר בין התואר הראשון לתואר השני. כלומר, בוגר תואר ראשון באמנות שרוצה להרשם לתואר שני במנהל עסקים, יתקל בקושי מסויים וזה די טבעי כי לא מחזיק ברקע הנדרש שמצופה מתלמיד בתואר שני בתחום העסקי. לפיכך, במקרים מהסוג הזה, דורשים מהמועמד לתואר השני להשלים קורסים מתוך התואר הראשון – בדרך כלל קורסי היסוד המבואיים. דבר זה יכול להמשך גם במשך שנת לימודים שלמה. אבל אין ספק שזו אופציה מאוד מומלצת להסבה מקצועית. מיותר לציין שחשוב מאוד לבחון את תנאי הקבלה באופן פרטני ואינדיבידואלי למול הפקולטות שמעניינות אתכם במוסדות הלימוד הרלוונטיים. תנאי הקבלה הם נתון מאוד דינאמי שיכול להשתנות גם ממחזור למחזור, כאמור בהתאם לרמת הביקוש בתחום.
מה פירוש ראשי התיבות: M.A, M.B.A, M.Sc ומה ההבדל ביניהם?
אולי יצא לכם להתקל לא מעט בראשי תיבות שונים ומגוונים שכולם בדרך כזו או אחרת מתכוונים בסופו של דבר לתואר שני. תרשו לנו לעשות לכם סדר בנושא, אחת ולתמיד: ראשית, תואר המוסמך הנפוץ ביותר בישראל הוא M.A. שזה למעשה Master of Arts. תואר זה מוענק לא רק לבוגרי תואר שני באמנות כמובן, אלא גם למרבית התחומים במדעי החברה ובמדעי הרוח (יחסים בינלאומיים, היסטוריה, תקשורת ועיתונות, פילוסופיה, מדע המדינה וכדומה). שנית, תואר מוסמך נוסף שבולט בישראל הוא M.B.A. שזה למעשה Master of Business Administration. תואר זה כשמו כן הוא, מוענק לבוגרי תואר שני במנהל עסקים. יתרה מכך, בוודאי נתקלתם גם בראשי התיבות M.S. שהם Master of Science. תואר אשר מוענק לבוגרי תואר מוסמך במדעים המדוייקים או במדעי החיים.