רוצה להיות פסיכולוג קליני

פסיכולוג קליני הוא אדם שעוסק בניתוח ובפיתרון של בעיות נפשיות באמצעות מחקר מדעי, יישום הפסיכולוגיה והסקת מסקנות ממצוקה או חוסר תפקוד של אדם וכיצד לסייע לו להתקדם ולפתח את אישיותו להרגשת מיטבית. הפסיכולוגי הקליני עוסק בהערכה פסיכולוגית וטיפול פסיכולוגי, כמו כן מעורבים פסיכולוגים קליניים במחקר , ייעוץ, הוראה, עדות משפטית ועוד. מדובר במקצוע דיי נחשק אך הדרך אליו היא מסורבלת וקשה ולא מעטים נתקלו בקשיים שלא יכלו להתמודד איתם וויתרו בטרם עת.

מה הם הקשיים שעובדים בפני החלום להיות פסיכולוג קליני?
אין ספק שלהיות פסיכולוג קליני זו פסגת השאיפות של לא מעט מבוגרי תואר בפסיכולוגיה. עם זאת, עומדים לא מעט קשיים שבוגרי תואר ראשון ואף שני בפסיכולוגיה צריכים לעמוד בפניהם לפני שיוכלו לחשוב על להיות פסיכולוגים קליניים. כך למשל נדרש מבוגרי תואר בפסיכולוגיה לעבור התמחות בת 4 שנים שמורכבת, במקרה של פסיכולוגיה קלינית משלב מרפאתי שאורך 3 שנים במרפאות ציבוריות שעוסקות עם בריאות הנפש ושלב אשפוזי שנמשך שנה בבית החולים. בכדי לעשות את ההתמחות צריכים למצוא מקומות פנויים ומלגות להשתלבות אך אלו מועטות במיוחד ולא תמיד יכולים בתי החולים והמרפאות לקבל סטודנטים. כמו כן יש לעבור התמחות ובחינת הסמכה לבעלי תואר שני בפסיכולוגיה בכדי להיחשב מומחה פסיכולוגי בתחום מסוים, דבר שהוא בגדר משימה בלתי אפשרית. התחרות הקשה בשוק יוצרת תחרות לא הוגנת בין המתמודדים למלגות ולימודים.

מה הפיתרון בכדי להפוך להיות פסיכולוג קליני?
המצב נראה דיי עגום בימינו, המלגות מעטות, המקצוע נחשק ולפעמים צריך לחכות למלגות 3-4 שנים, זמן שלא כל אחד יכול לקחת לעצמו. ההתמחויות השונות בפסיכולוגיה נמצאות תחת אחריות משרד הבריאות והוא הגוף שמספק את מלגות ההתמחות. בעקבות העומס הבלתי צפוי הדרך המקובלת ביותר בקהל הישראלי היא פרוטקציות, במקרים של חוסר שקיפות ניתן לבסס את הפרוטקציה לעומק ולבקש ממכרים בתחום להשחיל אתכם פנימה.

מה היא עמדת משרד הבריאות?
לבעיה זו יש שורשים עמוקים. פקידה בכירה במשרד הבריאות, הפסיכולוגית הארצית, ימימה גולדברג, טוענת כי החוק והתקנות אכן מחייבים את האופציה לערוך התמחות אך לא לתת מלגות. הפסיכולוגיה נופלת בין הכיסאות מבחינת התקצוב, שכן התוספת לתקציב המלגות מאוד זעומה ולא מדביקה את הפער בעליית מספר הפסיכולוגים החדשים.