לימודי תארים בחו"ל הפכו זה לא מכבר לעניין שבשגרה בקרב סטודנטים המבקשים לרכוש השכלה באחד ממקצועות הלימוד המבוקשים. החוגים הפופולאריים בישראל מאופיינים, בהתאם לדרישה אליהם, בתנאי קבלה גבוהים- שלא לומר אסטרונומיים- ועל כן מהווים לימודים בחו"ל פתרון אידיאלי עבור אלה שאין בידם לעמוד בדרישות אלה. ואכן, מדי שנה בוחרים ישראלים רבים ללמוד את מקצועות הרפואה, הווטרינריה, הארכיטקטורה, מדעי המחשב והמשפטים בארצות שונות ברחבי הגלובוס. בהתאם לביקוש העולה בסוגיית הלימודים החוץ-ארציים, מתעוררות שאלות ותהיות רבות בקרב סטודנטים עתידיים. מאמר זה נועד בכדי לתת מענה אודות מספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לנושא.
האם תואר הניתן בחו"ל מאפשר קבלה ללימודי תואר שני בארץ?
אפשרות הרישום לתואר שני בארץ, לאחר קבלת תואר ראשון בחו"ל, נקבעת על ידי המשרד לשקילות תעודות מחו"ל. גוף זה שוקל כל תואר לסוגו, ועל כן יש לברר באופן אישי את הסוגיה, במרכזי המרשם של האוניברסיטאות השונות בארץ. בעת הבירור, יש להציג את תעודת התואר (הדיפלומה) ואת גליון הציונים הרשמי בשפת המקור. במקרה ששפת המקור אינה אנגלית, יש להציג גם תרגום לעברית טרם הגשת הבקשה.
אישור לתואר מחו"ל לשם דירוג שכר- הכיצד?
בכדי לקבל אישור לתואר חו"לי לדירוג שכר, יש צורך בתעודת בגרות ישראלית או תעודת בגרות שניתהב בחו"ל, כמו גם בתעודה מאת מוסד האם בחו"ל. על התעודה להעיד אודות קבלת התואר האקדמי, ואליה יש לצרף גם גליון ציונים מפורט אשר ניתן גם הוא מטעם מוסד האם. יודגש, כי הלשכה להערכת תארים אקדמאיים ודיפלומות מחו"ל היא זו האמונה על דירוג השכר במגזר הציבורי. כמשתמע מכך ומהנאמר מעלה, שקילת התעודות במוסדות האקדמיים נועדה לשם קבלה ללימודי תואר בלבד.
ובנושא אחר- האם ניתן להתקבל ללימודי תואר ראשון בארץ עם בגרות מחו"ל?
מועמדים ללימודי השכלה גבוהה, אשר ברשותם תעודת בגרות זרה, צריכים גם הם לפנות לממונה על שקילות תעודות זרות במשרדי הרישום של המוסדות האקדמיים. במקרה שתעודת הבגרות הזרה נמצאת שקולה לזו הישראלית, יהיה עליה לכלול את המקצועות הנדרשים מטעם החוגים אליהם מבקש המועמד להתקבל, וזאת במקרה שאלה הציבו דרישות מיוחדות.