תופתעו לגלות שחוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם גילו כי בני שני המיניים נשים וגברים כאחד, נוטים ("חוטאים") לבחור תחום לימודים ומוסד לימודים המובילים לעיסוק במקצוע מסוים התואם בצורה מובהקת את הסטריאוטיפים המגדריים שלו. יש להדגיש כי המחקרים נעשו בשנות האלפיים ולא בשנות החמישים.
האבסורד בכל העניין טמון בעובדה שכשאותם נחקרים נשאלו לגבי כישוריהם בעיני עצמם ונתבקשו להתאים את אותם קישורים למקצוע הם בחרו במקצועות הפוכים בדיוק לסטריאוטיפ, כלומר הנשים בחרו והגדירו עצמן כמתאימות לעבודה במקצועות ההנדסה והגברים מצד שני נטו באחוז לא נמוך בכלל למקצועות חינוכיים ולעבודה בגני ילדים או לתחום הפסיכולוגיה.
גם בישראל בוצע מחקר דומה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המחקר כלל קבוצת ניסוי בת שלוש מאות צעירים וצעירות שהובילו לתוצאות דומות, גם המחקר הישראלי מלמד כי בני שני המינים בחרו בשלב הראשוני את המקצוע בו ירצו לעסוק בעתיד ורק אחר כך התאימו לו את מסלול הלימודים שיוביל אותם בבטחה אתל העיסוק במקצוע. מתוך המחקר עולה כי הנשים בחרו בתחומי לימוד או במקצועות בעלי סטריאוטיפ נשי מובהק כמו לימודי חינוך לימודי הוראה, מדעי החברה וסוציולוגיה וגם בלימודים משאבי אנוש. אולם המחקר הירושלמי מגלה כי הערכה העצמית של קבוצת הניסוי שונה כשהן מתבקשות להעריך באיזה מקצוע הן יעסקו בעתיד. התשובות שנתקבלו התאימו ללימודים המאפיינים יותר מקצועות מתחום המדעים וההנדסה ולא מקצועות חינוכיים ומקצועות מתחום מדעי החברה כפי שהן לומדות בפועל.
פרשנות
הפרופסורים שביצעו את המחקר סבורים כי המקור לקונפליקט טמון בעובדה כי מגיל צעיר אנו נוהגים להטריד את ילדינו ואת ילדי חברנו בשאלות כגון: "מה תרצה להיות ולעשות (ללמוד) כשתהיה גדול?", השאלות הללו מלוות אותנו מגיל ינקות וחוזרות על עצמן לאורך כל תקופת הילדות עד אחרי גיל ההתבגרות. שאלות אלו גורמות לכך שהנחקרים לא באמת מבינים שיום הדין כבר הגיע ועבר, הם כבר בחרו תחום לימודים והם כבר נמצאים במהלכו והוא מוביל אותם בדרך שונה בתכלית מהדרך בה הם רואים את עצמם "צועדים" (עובדים) בעתיד.
על פי החוקרים הדרך למנוע תופעות מסוג זה בעתיד היא לשנות בתכלית את אופן ניסוח אותן שאלות. השאלות צריכות לדומות לאלו: "מה חשוב לך בלימודים ובעבודה?", "במה את/ה חושב שתהיה טוב?" או "ממה את חושב שתהנה בעבודה?". אותם חוקרים גורסים כי, אופן הניסוח השאלות הללו, תעזור בצורה מאוד לצמצם את תופעת בחירת תחום הלימודים והעיסוק הסטריאוטיפיים.
מקרי מבחן
המחקר שהוצג על ידי החוקרים כלל מקרה מבחן מעניין של נערה בשנות העשרים לחייה אפיינה את עצמה כאחת שתתאים ללימודי סוציולוגיה, ולתחומים מעולם השיווק המסורתי. כאשר אותה נערה נתבקשה לתאר בפני החוקרים את שאיפותיה ויכולותיה, עלה באופן ברור מדבריה כי היא תתאים הרבה יותר למקצועות ריאליים וטכנאים כגון: אדריכלות והנדסה. החוקרים מספרים כי מניתוח בחירותיה ניתן להבין בבירור כי היא מתעניינת בתחומי לימוד הדורשים יכולות ניתוח וכושר מספרי, דבר שסתר את תחומי הלימוד אליהם הנערה שאפה להגיע, תחום בעלי קשר הדוק אל הסטריאוטיפ הנשי.
גם הגברים מצידם לא גילו עמידה איתנה מול הסטריאוטיפים, החוקרים מדווחים כי תוצאות המחקר שלהם דומות מאוד לתוצאות שהתקבלו אצל הנשים. הגברים בחרו בתחומי לימוד כביולוגיה, מנהל עסקים ומתמטיקה כאשר באותה נשימה הם הראו יכולות גבוהות ונטייה טבעית לתחומי החינוך והפסיכולוגיה. החוקרים טוענים שאחת הבעיות של מערכת החינוך שהיא אינה מלמדת את תלמידיה כיצד לבחור מקצוע לחיים, דבר שמביא בסופו של דבר את אותם תלמידים לבחור במקצועות אשר אינם תואמים כלל את יכולותיהם או כישוריהם. תוצאה בעייתית זו בסופו של דבר מוכיחה את ההשפעה העצומה של הסביבה עלינו בגילאים הגן ובית הספר, השפעה שאת תוצאותיה ניתן לראות גם עשרים שנה אחרי.