לימודים לגיל הזהב

מחקרים רבים בתחום מדעי המוח מצביעים על כך שהמוח נוטה להתנהג כמו שרירים אחרים בגוף. משמעו, אם לא נפעיל אותו הוא יתנוון וייחלש, או יאבד חלק מן היכולת שלו. בהתאם לתיאוריה הזאת הלימודים בגיל הזהב נחשבים למעשה למעין סוג של התעמלות מנטאלית למוח, על מנת להשאירו צלול ו"בכושר". החוקרים מצאו כי פעילות קוגניטיבית היא אחת המפתחות להזדקנות מוצלחת. אחד המיתוסים הנפוצים ביותר אותם המחקר שולל היא ההנחה הרווחת לפיה אנשים זקנים אינם מסוגלים ללמוד דברים חדשים.

לימוד לשם לימוד
פריחת המידע והשפע בתחומי האקדמיה בעולם המודרני פתחו אפשרויות לימוד כמעט אינסופיות בפני בני הגיל השלישי. קשישים רבים טוענים שעצם תהליך הלמידה מהווה עבורם חוויה חברתית חיובית. מבחינה הלכתית יש לזכור כי הלימודים אינם רק בגדר אפשרות או זכות, אלא למעשה סוג של מצוות חובה, והתלמוד המקראי אינו מגביל בגיל את קהל לומדי התורה. ההיפך הוא הנכון, ביהדות הלימודים הם אינסופיים, ולעולם לא ניתן לומר כי אדם אינו צריך ללמוד עוד, גם בהגיעו לגיל
זקנה.
מדוע כדאי ללמוד בגיל הזהב?
התשובה לשאלה מדוע כדאי לבני גיל הזהב להתחיל ללמוד אין תשובה קונבנציונאלית. הרי ברור שמטרתם של אנשים המתחילים ללמוד אחרי גיל 60 או 70 איננה קשורה לרכישת מקצוע חדש שיעזור להם להשתלב בשוק העבודה. אם כן מה מניע אותם להשקיע זמן וכסף בלימודים? אחת הסיבות היא הרחבת אופקים. לימודים טהורים פשוט בשביל לדעת יותר על החיים, בשביל הבנה עמוקה יותר של העולם או של כל תחום אחר המסקרן אותם.

המצב כיום
כאמור, בתחילה למדו בני גיל הזהב לצורך השכלה והעשרת ידע, כאשר גמלאים רבים לקחו חלק בקורסים אקדמיים לחלוטין באוניברסיטאות השונות. כתוצאה מן הביקוש ההולך וגובר נפתחו קורסים בעלי אופי יישומו שאינם ניתנים ללמידה במסגרת אקדמית רגילה כגון קורסי הכרת המחשב, קורסי הכרת שוק ההון, קורסים לשיפור הזיכרון ועוד. החידוש האחרון בתחום הם לימודים המייעדים את הגמלאים להעשיר את הסביבה בה הם חיים.