היהדות אינה דבר הקיים מאליו. מדובר במסורת בת אלפי שנים שגיבשה לעצמה פילוסופיה, הלכות, מנהגי תרבות ודת רבים, מסורת של חגים ומנהגי צום, חוקי בסיס למשפט העברי ועוד. אפילו אירועים הטבועים בלוח השנה העברי כמו יום השואה למשל (שאינו מסורת יהודית משום שמיים) מייחדים ומאחדים את היהודים ומנציחים את היותו של עם הסגולה מבוקש על ידי צורריו לאורך כל שנות קיומו, מצמיחים דימויים שונים כמו "היהודי הנודד" מפתחים תווים חדשים לזהות היהודית ומחדדים את הצורך באחדות לאומית ובחיזוק הקשר בכל פעם מחדש.
מה כוללים לימודי יהדות?
יהדות היא נושא לימודי אולטרא – דיסציפלינארי שחובק בתוכו תחומי עניין רבים. בין תחומי עניין אלו ניתן למצוא באופן נפרד או סבוך אחד בשני לימודי היסטוריה של העם היהודי, תלמוד, לימודי המזרח הקדום, משפט עברי, פילוסופיה יהודית, מחשבת ישראל, כתיבה ספרותית בתנ"ך, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה ועוד. לימודי יהדות יכולים להכיל גם קורסים חדשניים בנושא שמשלבים בין הרוח לחומר, בין עולם התנ"ך לעולם המדע – כמו למשל חוגים העוסקים בשאלות כמו "האם באמת כך היה?" או "האם העולם באמת נברא בשבעה ימים?"
מה עושים עם תואר בלימודי יהדות?
לימודי היהדות הנקראים גם לימודי מורשת ישראל או מחשבת ישראל הם תחום עניין המאפשר לימודים בלתי פוסקים – לתואר ראשון, שני וכן הלאה. התארים המרכזיים הקשורים ללימודים אלו הם תואר ביהדות, תואר במקרא, בפילוסופיה יהודית, תורת היסוד, מחשבת ההלכה, לימודי שואה, מחשבת ישראל, לימודי פולקלור ועוד. תארים אלו מאפשרים לבוגריהם להורות אותם, לחקור אותם, להמשיך לתארים מתקדמים בתחום, להצטרף למכונים העוסקים ביהדות ועוד.
מי הוא קהל היעד ללימודי יהדות?
דתיים, חילוניים ומה שבאמצע הם אלו שיכולים להרחיב את מאגר ידיעותיהם בתחום היהדות. מי שמעוניין להנחיל את ה"תורה" הלאה, כפי שממצאי מחקרים שנערכו בעת האחרונה מראים זאת – כמרצים באקדמיה וכמורים במוסדות הלימוד היסודיים, העל- יסודיים וכן בחטיבת הביניים, מי שמעוניין לערוך מחקר בהגות יהודית, הנוטלים חלק בגופים כמו עמותות ועוד כמו גם סטודנטים המעוניינים להשלים שעות אקדמיה במקצוע מיוחד ומעניין הם קהל היעד במקצועות היהדות.