מעצבי אופנה ואנשי סטיילינג שונים בדרך כלל לומדים לעצב את פריט הביגוד שלהם על הטורסו (בובה עם חלק גוף עליון), על מניקן (Manikin) – בובות גוף שלמות, על בובות דיגום ובובות למיניהן פשוט מציירים בדו- ממד את הפריט החדש, אולם איך הופכים אותו למציאותי? תדמיתנים, תופרים, מעצבים ועוד אנשי מקצוע מתחום האופנה פיתחו שיטה כיצד לתרגם את הציור המורכב ליצירה שיש בה מידות, גזרות, דגמים ויוצרים "יש" מן ה"אין" בלית תכנון מדויק של הפריט על ידי מי שהגה אותו למעשה. לשיטה הזו קוראים "דיגום חופשי".
דע את הפרופורציות שלך
כדי להשיג תוצאות שיש בהן פרופורציות בין היצירה המוגמרת למידות הגוף של מזמינ/ת העבודה, יש להשיג בובה מדגימה שקרובה ככל הניתן במידותיה למידות של אותו לקוח. רצוי שלא להשתמש בבובות מחלון ראווה, משום שיחסי מידות הגוף שלה לא דומות לאף טבלת יצור. זו הסיבה שאם כבר מתקדמים ללמוד ולעצב ברמה גבוהה כמו בדיגום חופשי, כדאי לשים לב לפרטים אלו. הפתרון: ריפוד בובה עד לגודל ובמידה הרצויה (על ידי שימוש בבד, בעיסת נייר ועוד).
להתחיל מהמחשוף
אחד העקרונות המובילים בדיגום חופשי הוא בעצם להתחיל מהמחשוף, ואת זה עושים על ידי הדבקת סרט דביק או סיכות. השיטה הזו טובה כשמעוניינים להשאיר את הדגם, ולשנות רק את המחשוף, ואפשר להשתמש במספר צבעים של סרט דביק או סיכות כדי לסמן בו- זמנית שני דגמי מחשוף. גם כאן ישנה בעיה של מידות הגוף, משום שגוף הבובה אינו מדויק – לכן רצוי להלביש אותה במידות פרופורציונליות של חזיה ותחתונים כדי לדייק ככל הניתן.
מתקדמים בד בבד
יש לבחור בד מתאים לדיגום. רצוי שלא יהיה בעל קצוות מתגלגלים ושיהיה בה שתי וערב באותה צפיפות - לכן ניתן להשתמש בכותנה גולמית, שכן היא דקה אך מעומלנת ו"יושבת טוב" – היא נקראת גם לעתים "כותנה 21". על בד מסוג זה, ניתן לגזור גזרות אלכסוניות וחלקים גדולים יחסית. יש לזכור כי עם הזמן נצברים יותר ויותר עקרונות עבודה עם הניסיון, לכן דיגום חופשי נחשב גם לדובדבן שבקצפת היצירה בתחום האופנה והתדמיתנות.