רפואה אלטרנטיבית – או במילים אחרות רפואה משלימה היא רפואה בעלת תפישה שונה מן הרפואה המערבית, הקונבנציונאלית והמוכרת. ענף הרפואה התפצל בין שתי תפישות אלו על פי מטרות הטיפול שלהן, כאשר אותה רפואה אלטרנטיבית מושתת על פי תורות הגוף והנפש- שינויים במצבים רגשיים ישפיעו על הגוף ולהיפך. כך, הרפואה האלטרנטיבית תטפל בחולה עצמו, ואילו הרפואה הקונבנציונאלית שמה לעצמה מטרה לטפל דווקא במחלה – כשהגוף חולה יש "לתקנו" או להחליף את חלקיו על מנת להבריאו. כך, פעמים רבות לא פותרים את התופעות כשהמימד הנפשי שלא נכלל באבחון או בטיפול עלול להיות הגורם לה.
שיטות טיפול ברפואה אלטרנטיבית
טווח הטיפולים ברפואה האלטרנטיבית הוא אדיר ומגוון – ועדיין ממשיך להתפתח. הוא יכול לכלול כל מה שקשור בחושים; מדמיון מודרך – NLP, אורה סומא – תחום טיפול בצבעים – ואם כבר בצבעים עסקינן- אז יש טיפול בפרחי באך, אפשר אפילו לכלול את הציור האינטואיטיבי בתוך תחום זה, כיוון שיש בו מן התרפיה. הוא יכול לכלול גם עיסויים, דיקור, כוסות רוח, אקופרסורה, הילינג ורייקי, בוטייקו (נשימה), ביואנרגיה, ביופידבק, שיטות לשיפור היציבה ועוד.
חושים ורפואה אלטרנטיבית
הרפואה האלטרנטיבית היא במהותה מסייעת גם למנוע מחלות ותורמת לאיזון גוף- נפש שבשגרה. כך היא מדברת על חמשת החושים שיש לאדם – כל אחד מהם משויך לאיבר אחר (לדוגמה: ראייה – משויכת לכבד דרך העיניים) וכך, דרך האיבר האחר, ניתן לטפל באיבר המטרה. כל החושים, על פי מקורות הרפואה האלטרנטיבית, תלויים בנפש (המקבילה של המוח ברפואה המערבית). על פי התאמה מיוחדת של חוש, צליל, צבע, ריח, טעם ואיבר ניתן להבריא איבר מסוים. לדוגמה: אם רוצים לחזק את הריאות, יש לגרות את העיניים בצבע לבן, להשמיע קול יבבה, להריח חלודה ולטעום טעם חריף.
מה המעמד החוקי של רפואה אלטרנטיבית בישראל?
בשנת 2009 הוחלט בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שלא לאשר מקצוע הרפואה האלטרנטיבית כתואר אקדמי, וזאת מפני שאין בו בסיס מדעי. לעומת זאת חלה התקדמות בהכרת הטיפולים האלטרנטיביים כמסייעים למה שהרפואה הקונבנציונאלית לא מצליחה לפתור (ואף במחלות סופניות). על- כן, קופות חולים מפנות את חוליהן לטיפולים אלטרנטיביים שבדרך כלל מסובסדים על ידן ולעוד אינספור מרכזים טיפוליים.