על פי חוקיה של מדינת ישראל, כל מוסד לימודים המעוניין לפתוח שלוחה בישראל ולעסוק הוראה, הנחייה, תמיכה או תגבור, חייב לקבל רישיון מטעם המועצה להשכלה גבוהה. החוק תקף לגבי כל אותם מוסדות חיצוניים המקיימים מסגרת של תלמידים מול מורה או מרצה המעוניינים לפעול בארץ. בשל העובדה שמדובר במוסדות זרים שאינם כפופים לכללים ולחוקים של המועצה להשכלה גבוהה, אין המועצה בודקת את רמת הלימודים באותם מוסדות, והרישיון שניתן להם הוא רישיון מנהלתי בלבד, שאינו קשור לרמה האקדמית הנהוגה בהם.
מהו מעמד התארים אותם מעניקים מוסדות מחו"ל?
השלוחות של מוסדות הלימוד מחו"ל הפועלים בישראל פועלות על בסיס רישיון, אולם אין בעצם קבלת הרישיון הכרה רשמית בתארים אותם הם מעניקים לבוגריהם. התארים הם תארים אקדמיים של המוסדות הרשמיים הנמצאים בחו"ל. לעומת זאת, תחום לימודי ההמשך של תארים מתקדמים יותר על בסיס תארים מטעם מוסדות השכלה מחו"ל או שלוחות שלהם בארץ, נמצא באחריותו של כל מוסד לימודים מוכר, והוא אשר קובע את תנאי ההכרה בכל תואר.
מהם התנאים לקבלת רישיון לשלוחה של מוסד מחו"ל?
על מנת לקבל רישיון לפעול בישראל באמצעות שלוחה, על המוסד הממוקם בישראל להסתמך על מוסד האם הממוקם בחו"ל. רק מוסדות אקדמיים המוכרים באופן רשמי בארצם, מקבלים רישיון לפתוח שלוחה בישראל, כל עוד מוסד האם במדינת המקור מכיר בשלוחה הנפתחת בארץ, ובשלוחה מקיימים מסלולי לימוד זהים לאלו שבמדינת המקור. כמו כן, שליש מתכנית הלימודים חייבת להתקיים על ידי המרצים מטעם מוסד האם, והיקף הלימודים לתואר ראשון חייב יהיה לפחות כמו היקף הלימודים לתואר ראשון של מוסד ישראלי המעניק תואר זהה.
מהם ההבדלים בין הכרה לרישיון?
כאמור הרישיון אותו מקבלות הלוחות הוא רישיון מנהלי בלבד שעוסק בבדיקה האם תכנית הלימודים של השלוחה בארץ זהה לזו שבמוסד האם בחו"ל, ואינו בודק את הרמה האקדמית. הכרה לעומת זאת היא פעולה שהופכת את המוסד לכפוף להנחיותיה של המועצה להשכלה גבוהה, ודורשת בדיקה של הרמה האקדמית, של סגל המרצים ושל היקף תכנית הלימודים. ההכרה ניתנת למוסדות ישראליים בלבד.