לכל שיטה שאמורה לעודד בריאות טובה יותר ישנו ייעוד דומה: גרינברג, פילאטיס, פלדנקרייז ועוד. אז איך יודעים מה מביניהם לבחור? שיטת הפילאטיס שונה מבין השיטות האחרות בעיקר בכך שהיא מעמיסה פחות על המפרקים ובשתי הדרכים השונות (מזרן ומכשירים) היא מאפשרת עבודה בטוחה ומקלה. את הפילאטיס לומדים ועושים בדיוק מירבי על מנת ליישם את העקרונות באופן הטוב ביותר: התנועה והזוית, העוצמה, הנשימה. זו הסיבה, שנרשמים לשיטת הפילאטיס ומתאמנים חייבים להתעקש על מדריך פילאטיס אחראי וקפדן שיודע ללמד את העקרונות באופן תורם, בטוח ויעיל.
שיעור בקצב הנכון
לכל מתאמן ישנו קצב משלו. קצב של רכישת ידע, קצב של רמת מיומנות וקצב שיעורים לשבוע. מתאמן מתחיל שנרשם לקבוצה של מתקדמים רק משום שהוא כבר עשה זאת בעבר לא תמיד תהיה טובה, משום שאם עברה תקופת זמן רב מזמן האימון הקודם (ואפילו אם היה עיסוק בעוד פעילות גופנית אחרת), הגוף כנראה עדיין לא מספיק "משומן" על מנת לעמוד בקצב של המתקדמים. וכבר בנימה זו: רצוי לבדוק מול חברת הביטוח אם פציעות אלו מכוסות מטעמו. בדקו מול הסטודיו אם יש מקום להצטרף לקבוצה נוספת על מנת לשמור על קצב אימונים שוטף.
המלצות אובייקטיביות
כבכל דבר, רצוי לבחון לפני כן המלצות של אנשים אובייקטיבים ככל הניתן לגבי הסטודיו שבו בחרתם ללמוד או לגבי המורה עצמו. בדקו כי אנשים אלו אינם עובדים במקום או מקושרים אליו באופן מסוים. כמה זמן פעילות זו קיימת במקום ככל שתהיה ותיקה יותר תוכל להיות ממוקדת ולהיעשות בפחות טעויות. כמו- כן, ראוי לבדוק את אחריותו וניסיונו של המדריך. מדוע דווקא ללמוד אצלו?
האם הפעילות מחולקת על פי לומדים
ישנם מקומות שמפעילים "פילאטיס למתחילים" או "פילאטיס למתקדמים". רצוי לבדוק בכל מקרה מה הרמה האמורה, ואם אין חלוקה כלל, חשוב לוודא כי המורה עצמו יבנה תוכנית אישית ללומד על פי רמתו, שלא יוצר מצב שבו מתקדמים ומתחילים אינם נעזרים בגירוי המתאים להם לצורך התקדמות בתהליך.