תואר שני במדעי המדינה

תואר שני במדעי המדינה מציע מגוון תחומי התמחות לסטודנטים במסלול הלימודים, כאשר לרוב תחומי ההתמחות מתרכזים בנושאים מרכזיים כגון יחסים בינלאומיים, ממשל ופוליטיקה, מנהל ציבורי או מדיניות ציבורית. כל התמחות מועברת במסגרת החוגים השונים של הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטאות השונות. כמו בהרבה מאוד מסלולי לימוד לתואר שני, גם תואר שני במדעי המדינה ניתן ללמוד במסלול עם ובלי תזה. ברוב האוניברסיטאות מסלול הלימודים לתואר שני במדעי המדינה ללא תזה מחייב את הסטודנטים לעמוד בחינות גמר על מנת לקבל זכאות לתואר.

מהי תוכנית הלימודים של תואר שני במדעי המדינה?
תכנית הלימודים של תואר שני במדעי המדינה משתנה מהתמחות להתמחות ותלויה גם במוסד הלימודים. למרות זאת ישנם מספר קורסים המשותפים לכלל מוסדות הלימוד המעבירים את מסלול הלימודים הזה הכוללים קורסים בשיטות מחקר וקורסים בכתיבה מדעית. בנוסף לקורסים הייחודיים לכל התמחות בתואר, לומדים הסטודנטים קורסים רבים בנושאים כגון: יחסים בינלאומיים, תהליכים דיפלומטים, תיאוריות לפתרון עימותים, מחשבה מדינית, מדיניות ציבורית, ממשל ופוליטיקה, תקשורת פוליטית, אידיאולוגיות מודרניות, חברה ופוליטיקה, כלכלה פוליטית, דיני משפט בפוליטיקה ועוד.

	לומדים מדעי המדינה לתואר שני

כיצד מתקבלים לתואר שני במדעי המדינה?
על מנת להתקבל ללימודי תואר שני בכל תחום יש להחזיק בתואר ראשון רלוונטי, ותואר שני במדעי המדינה אינו שונה בכך משאר מסלולי הלימוד לתואר שני. ברוב האוניברסיטאות מתקבלים ללימודי תואר שני סטודנטים עם ממוצע ציונים גבוה מ85, למרות שלתואר שני במדעי המדינה במסלול ללא תזה מתקבלים גם סטודנטים עם ממוצע ציונים של 82. דרישות הקבלה משתנות מעת לעת וממוסד למוסד, אולם באופן עקרוני תנאי הקבלה לתואר שני עם תזה מחמירים יותר מהמסלול ללא התזה.

מה עושים עם תואר שני במדעי המדינה?
תואר שני במדעי המדינה מתאים בעיקר לאנשים המעוניינים לעבוד במגזר הציבורי, או לאנשים שכבר עובדים במגזר זה ומעוניינים להתקדם לדרגים גבוהים יותר בעבודה, ולתפקידי מפתח המבטיחים גם שיפור בתנאי ההעסקה ובשכר. עובדים במועצות מקומיות, גופים ממשלתיים ואפילו אנשי אקדמיה יכולים להשתלב בשוק העבודה בתפקידי תכנון וארגון או הוראה.