מקצוע הרפואה

בצה"ל מחנכים שלא משאירים פצועים בשטח ומטפלים בכל אחד ואחת, החוק מאפשר להעניק טיפול מציל חיים בכל מצב ובאופן מיידי ואפילו ישנה מגמתיות לשמור על הבריאות של אנשים על ידי רפואה מונעת ונקיטת אורח חיים נכון ומודע. כדי להיות הצד שמעניק את השירות – לאבחן את הבעיה הרפואית ולהעניק את הטיפול המתאים (אלו פעולות שיש בהן אחריות רבה לעתים לגבי גורלו של המטופל) יש לקבל רישיון לאחר לפחות שבע שנות לימודי רפואה וקבלת רישיון המוענק מטעם משרד הבריאות.

התמחות ברפואה
לאחר סיום לימודי רפואה, מרבית הרופאים יבחרו להתמחות בתחום מדויק יותר מתוך שלל האפשרויות העומדות בפניהם. תקופת ההתמחות יכולה להשתנות, ועומדת כיום על בין 4-6 שנים. בסיום התקופה – אותו מתמחה יקבל את התואר "מומחה", וגם השכר עולה בהדרגה. עד לנקודה זו, שכר הרופאים המתמחים אשר היה בכותרות עד לא מזמן היה גורם מרתיע למועמדים רבים לרפואה, אולם בדצמבר 2011 הושג הסכם מל משרד האוצר, כך שכל רופא מתמחה יקבל מענק של עשרות אלפי שקלים עד תום תקפת ההתמחות ועוד הטבות שתבחנה מחדש לאחר כשלוש שנים.

	על פי החוק ישנה זכות לכל אדם בריבונותה לקבל טיפול רפואי להצלת חיים, או אשר ימנע בעיה רפואית ללא תנאי ובמיידי.

במה אפשר להתמחות ברפואה?
הרופאים יכולים להתמחות בתארי מומחים שונים – למשל ברפואת ילדים, ברפואה פנימית – לטיפול במחלות מבוגרים, ברפואת משפחה – העוסקת ברפואה המונעת ובהנחלת הרגלים רפואיים אצל האדם ובסביבת מחייתו, רפואת חירום אשר באמצעותה מטפלים באופן מיידי במחלות ובפציעות, רפואה תעסוקתית, רפואת שיניים, רפואת כאב, ושאר התמחויות שמתמקדות במערכות הגוף: נוירולוגיה, אורתופדיה, פסיכיאטריה, גסטרואנטרולוגיה, דרמטולוגיה, כירורגיה ועוד.

מהם המאפיינים הייחודיים של המקצוע?
הקבלה למקצוע הרפואה מותנית לא רק בציוניו של המועמד, אלא בהתאמתו על פי ראות עיניה של ועדת קבלה, מעבר של מבחני אישיות וראיונות. למרות זאת, ניתן לומר שישנו רוב מוחלט לסטודנטים שמתקבלים ללימודים אלו וגם מסיימים אותם בהצלחה. רבים מהם יבחרו בתחום התמחות בודד, כאשר יש לו משך הכשרה ארוך יותר ממה שנדרש במקצועות אחרים. הסטודנטים והמתמחים יעבדו שעות ארוכות כדי לקבל את ההכשרה הנדרשת מהם, כשלבסוף יבחרו בין העיסוק במרפאות הציבוריות או הפרטיות – שם השכר גבוה במידה ניכרת.