התפתחות טכנולוגיית הCNC

CNC אלו הם ראשי התיבות של Computer Numerical Control, בקר מחשב נומרי אשר מופעל בשפת ההוראות הסטנדרטית המקובלת בעולם התכנון והייצור באמצעות בקרת מחשבים: G-Code. ה-CNC הינו בקר ממוחשב אשר לאור המידע שקיבל בשפת ה-G-Code יניע את כלי העיבוד השבבי באופן של חריטה, כרסום, קידוח או בכל עיבוד אחר – גם כיפוף פחים. כלי זה מאפשר תאום פעולות מבוקרות ומדויקות, אשר אין אפשרות לבצע באופן ידני או שפעולה זו קשה לביצוע. ניתן ליישם את התכנון ולייצר את העובד לרוב ללא שרטוטי נייר, והעיבוד של חומר הגלם – לרבות בקרת איכות נעשית באמצעות חיישני לייזר.

	התפתחות טכנולוגיית הCNC כרוכה בלא מעט פיתוחים ותחרות.

זה התחיל בשנות ה- 50'
העיבוד השבבי התפתח לאורך עשרות שנים, מעיבוד שבבי ידני ועד לפיתוח מערכות RP משוכללות בשנות החמישים פותחה מערכת ה – CNC הראשונה בחברת PRONTO. בהמשך בשנות ה- 60' נוצרו חברות מתחרות שפיתחו מערכות כמו   DACו -  Electronic Draft Machines  שהיו הבסיס ל מערכות CAD. בשנות ה-70' פותחו העקרונות המתמטיים שמגדירים עצמים בשלושה ממדים ובשנות ה-80' הייתה פריצת הדרך שבאמצעותה פותחו כלים למעקב אחר תהליכי כרסום.

מעבודה ידנית לממוחשבת
העיבוד השבבי לפני עידן ה- CNC היה עיבוד ידני כמו למשל קדיחת חורים באמצעות מקדחות. ניתן היה לשנות את מהירות הסיבוב במקדחה אולם רמת המיומנות הנדרשת הייתה כמעט בלתי אפשרית עם הצורך לייצר רכיבים בעלי צורות מורכבות – וכאן נכנסו לתמונה מכונות ה- CNC, כאשר כל מה שנדרש מהמפעילים הוא מעבר קורס CNC כדי לתכנת אותן, למדוד, להכניס את חומר הגלם ולתפעל אותה.

הפונקציות האפשריות לתכנות
ישנו מספר סוגים של מכונות CNC לעיבוד שבבי ממוחשב, כשלכולן ישנו בסיס דומה: ישנם לפחות שני כיווני תנועה הנקראים גם "צירים". הציר יכול להיות בקו ישר – ליניארי או בקו סיבובי – מעגלי. ככל שנוספים צירים לעיבוד, רמת השליטה במכונה מורכבת יותר, כשנדרשות פקודות בשפת התכנות של המכונה  - אלו פקודות הדומות למשפט, כשישנו "אוצר מילים" המשמש באופן קבוע עבור כל סוג של נתון. לימוד השפה נחשב לקל יחסית, בהשוואה ללימוד שפות חדשות אחרות.