רוקחות ובריאות הקהילה

בעבר, היה נהוג לראות ברוקחים כי מי שרוקחים תרופות ומוכרים אותן. התפיסה הייתה של בעל מקצוע אשר התמתחותו היא בתחום התרופות. כיום, התפיסה משתנה וגם במוסדות הלימוד לתואר ברוקחות מבינים כי יש במקצוע זה חשיבות רבה לקהילה. הרוקח אינו רק מכין תרופות או מוכר אותן, אלא משמש כאמצעי למידע תרופתי, מסייע ומייעץ בתחום התרופתי והתאמתו למצבים בריאותיים שונים, אחראי על טיבם של מרשמים ואף מסייע בחינוך הציבור לשמירה על הבריאות.

	רוקחות-לא רק ניפוק תרופות, אלא גם אחריות על בריאות הציבור.

הרוקח כמשגיח תרופתי
הרוקח כיום הוא מעין משגיח בתחום התרופות והרפואה. מצופה מרוקחים כיום לא רק לתת תרופות, אלא לקיים קשר ישיר עם מטופל, לשאול שאלות מנחות כדי לבחון את התאמת התרופות לבעייתו, להתוות את אופי השימוש בתרופה, לעקוב אחרי השפעתה על המטופל ולשמש גורם מייעץ בין המטופל לבין הרופא. גם בתחום התרופות ללא מרשם, נדרשת השגחתו של הרוקח שכן תחת אחריותו עומד המעקב של שימוש נכון בתרופות ללא מרשם ומניעת התמכרויות לתרופות אלו בשל קלות ההשגה שלהן.

הרוקח ואחריותו על מרשמים
עוד תחום אחריות של הרוקח הוא בתחום המרשמים. הרוקח משמש כחוליה המפרידה האחרונה בין המטופל ובין התרופה. ניפוק תרופה לא מתאימה בעקבות מרשם מוטעה, עלולה להסתיים בתוצאות הרות אסון למטופל. לכן, לרוקח יש אחריות גם לבדוק את המרשם הניתן לו ואת נכונותו- מבחינת מינונים, התאמה לסימפטומים של החולה, שילוב עם תרופות כרוניות וכולי. ערנותם של הרוקחים בתחום זה, יכולה לסייע למנוע סיבוכים רפואיים, מוות מיותר וניפוק תרופות שאין בהן צורך ממשי.

הרוקח כדמות חינוכית
בשל הבנתו המעמיקה של הרוקח בתחום התרופות, הוא גם נתפס כמומחה בתחום ומי שיכול לחנך לשימוש נכון בתרופות, בעיקר כאלו שהן ללא מרשם. במהלך לימודי רוקחות, לומדים הסטודנטים ממה להיזהר בתרופות ומה הסכנות בשימוש יתר בתרופות. ידע זה הם נדרשים להעביר הלאה לקהילה, כדי ליצור ציבור מודע יותר לסיכונים ולאפקטים של שימוש מוגבר בתרופה מסוימת. בשנים האחרונות, חינוך זה ניכר בעיקר בגלולות ליום שאחרי. רבים מן הרוקחים דואגים להבהיר שוב ושוב, בכל אמצעי התקשורת, כי מדובר באמצעי לחירום בלבד ולא אמצעי מניעה קבוע ועל בנות להיות מודעות לכך.