לפני זמן לא רב פרסמנו כתבה לגבי ההשגות שיש כלפי ביטוח לאומי ויחסם ללקויי למידה הזקוקים לסיוע טכני וכספי בעת לימודיהם הגבוהים. בכתבה זו ננסה לתת כמה טיפים נוספים בנושא.
לקויי למידה בישראל, זכאים לפי חוק הביטוח הלאומי לסיוע כספי בשווי של 50 אלף שקלים וכן לעזרים טכניים ככל שידרשו לשם הצלחה בלימודיהם. אך חוק לחוד וביצוע לחוד, שכן הביטוח הלאומי איננו ממהר להכריז על לקויי למידה שאכן זקוקים לסיוע הזה, כבעלי לקות בשיעור מספיק לקבלת הכספים והסיוע, כל זאת בניסיונות כמובן לחסוך לביטוח הלאומי עוד כמה שקלים הצידה שלא יצטרכו להוציא, ומגיעים לסטודנטים אלו בזכות ולא בחסד. לכן חשוב לדעת מהן ההגדרות המדוייקות ללקות למידה ומהן הזכויות הבאות בעקבות ההכרה בהן.
|
|
לקויי למידה- זכאים לסיוע כספי וטכני ככל שיצטרכו כדי להצליח בלימודיהם האקדמאיים והמקצועיים. |
|
|
מהן לקויות למידה?
לקות למידה, מוגדרת כקושי קוגניטיבי של תלמיד או סטודנט בתפקודים בסיסיים בתחום הלימודים כגון- קריאה, כתיבה, חישוב וחשבון , לימודי שפה זרה ועוד. בכדי להכיר בלקויות אלו באופן פורמאלי יש לבצע אבחון בנושא, אשר לרוב מתבצע במכונים הבוחנים הפרעות קשב וריכוז וכן לקויות למידה אשר לרוב מלווים זה את זה. לאחר האבחון, זכאים תלמידים להקלות בבחינות בבית הספר, בפסיכומטרי ואף באוניברסיטה. למרות זאת, רבים מבעלי לקויות הלמידה החמורות מתקשים לסיים תיכון ולקבל תעודת בגרות מלאה ולכן אינם משתלבים בלימודים אקדמאיים אלא דווקא בלימודי תעודה. החוק לסיוע ללקויי למידה, אגב תקף גם לאלו שלומדים במוסדות אקדמיים וגם ללומדים לתעודה מקצועית.
האם גם בתארים מתקדמים יש סיוע כספי וטכני?
רבים אינם יודעים זאת, אך אם קיבלו סיוע כספי וטכני מן הביטוח הלאומי לתואר הראשון, הם גם זכאים לו בתואר השני ותארים מתקדמים שלאחריו. יחד עם זאת, בתארים המתקדמים דוגמת תואר שני והלאה, אין הם זכאים לקבל קצבת שיקום ולכן גובה הסיוע הכספי יכול להגיע רק עד 25,000 ₪. בתוך כך, זכאים גם סטודנטים לתארים מתקדמים לקצבת קיום ומחייה, ולסיוע בתשלום שכר הלימוד. הבעיה היחידה בהקשר של תארי תואר שני, אשר הועלתה בכתבת העבר בנושא זה, נוגעת לכך שלרוב הביטוח הלאומי נוטה לאשר את הסיוע הכספי בתואר שני רק בתחומים ספציפיים מאוד המהווים המשך ישיר לתואר הראשון של סטודנט נתמך מסויים, או מסייעים בשיקומו של הסטודנט.
קביעת הביטוח הלאומי אינה חד משמעית
דבר נוסף שחשוב לדעת, היא כי אומנם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת את אחוזי לקות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז, אך אין מדובר בתורה מסיני. ניתן לערער על ההחלטה באמצעות עורכי דין המתמחים בייצוג מול ביטוח לאומי ולקבל את הסיוע המתאים למי שאכן זכאים לכך.