כמות הסגל האקדמי הבכיר בישראל המונה את מיטב המרצים, החוקרים והמובילים בפעילות האקדמית הולכת ופוחתת מתחת למומלץ במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. כך, לפי פרופ´ מנואל טרכטנברג, כפי שמסר בכנס דן אנד ברדסטריט.
בריחת המוחות שנעשתה בעשור האחרון ואפילו חזרתם לישראל עקב אי התאקלמות היא אחת מן הסיבות שמובילות לכך, שבישראל קיימים כ- 600 מוחות בסגל האקדמי הבכיר, כשמרביתם למעשה אינם מייצרים פריון לתחום המחקרי. לפי פרופ' מנואל טרכטנברג, האחריות לכך היא של מדינת ישראל, והיא זו שאמורה לתקן זאת. פרופ' טרכטנברג הוא גם יו"ר הועדה לתקצוב ולתכנון של המל"ג, והוא ציין גם שועדה זו מתכננת יישום של תוכנית שש – שנתית, אולם יש בה מגבלת תקציב בעיקר באוניברסיטאות, ויידרש אורך רוח כדי לעמוד בתוכנית.
|
|
לאקדמיה בישראל יש הישגים מרשימים אך יש גם צורך בהרבה שינויים ורפורמות. |
|
|
הנגשתה של ההשכלה הגבוהה לערבים ולחרדים
מסלולי לימודים לסטודנטים ערבים וחרדים היא משימה היסטורית ולאומית, ולדבריו של פרופ' טרכטנברג אפילו זהו המפתח לעתידה של מדינת ישראל. יישום התוכנית הוא במתן הכלים לבני הישיבות כדי שיהיה שוויון בנטל. בתגובה, יוני רגב – שהינו הסגן לממונה על התקציבים שבמשרד האוצר, טוען כי שילוב כלל המרכיבים של האוכלוסיה הינו אתגר אמיתי ויש לו אמירה גם בהשתלבות בשוק העבודה, אי נשירה, טיב התואר. גם אם שכר הלימוד גבוה – הרי שלא ניכרת בגינו השפעה על הנגשת האוכלוסיות הללו.
מיזוג של מכללות
יו"ר קרן לאוטמן ויו"ר הכול חינוך – מר דב לאוטמן, טוען שניתן להבחין מיד אודות רמת בית הספר בתחומו – ואילו מיזוג של מספר מכללות יחדיו – לרבות מכללות שמפעילות מסלולים של סטודנטים מעטים, יכולה לתרום להעלאת איכות הרמה האקדמית ובהמשך – להשפיע גם על הסגל האקדמי הבכיר.
ההשכלה הגבוהה – היא מוצר
פרופסור איזי בורוביץ – דיקאן בית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית בתל אביב יפו ולשעבר יושב ראש אל-על, טוען כי ההשכלה הגבוהה – יש בה תחרות שצריך לעודד, אולם ישנו עודף רגולציה. צריך לתת לכוחות השוק לקבוע מי הוא מוסד לימודים טוב יותר או פחות, ותוך כדי מתן חופש פעולה ניתן לעשות את השינוי, ולשמור על תחרות באקדמיה ברמה גבוהה.
ההשכלה הגבוהה בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD
מר חיים כהן – מנכ"ל קבוצת דן אנד ברדסטריט טוען, כי ההשקעה של הסטודנט בהשכלתו אינה גבוהה ואפילו נמצאת בממוצע מבין מדינות ה- OECD. ההוצאה השנתית ביחס לתוצר נמוכה. בעוד סטודנט במדינות אלו ישלם קרוב לעשרת אלפים דולר, הרי שסטודנט בישראל ישלם תשלום פחות במידה ניכרת.