לימודי תואר – מקצוע

אחד הדברים שמאפיינים את הסטודנטים הצעירים הוא הספק שמנקר בהם בכל מה שנוגע למקצוע בו בחרו. כמובן שישנם סטודנטים שלומדים ויודעים שבחירת המקצוע והלימודים הם צעד אחד לפני הקריירה המיוחלת, אך אם זאת יש סטודנטים שפועלים מתוך ידיעה שקיים סיכוי סביר שהם עוד ישנו את דעתם במהלך הלימודים. יש תארים יותר מעשיים שמיד בסיום התואר אפשר כבר לעסוק בהם, בין המקצועות ניתן למצוא רפואה, ראיית חשבון, עריכת דין, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה וכיו"ב. יש תארים ומקצועות פחות מוגדרים שגם מי שסיים ללמוד לא באמת משתלם בהם או שהאפשרויות שנפרשות בפניו הן יותר ערטילאיות. בוגרי תואר בתקשורת למשל יכולים לשמש כעיתונאים או כתבים. ישנם מקרים שמאפשרים קידום רק דרך לימודי תואר שני.

לימודי תואר – מקצוע – קבלה
אין אחידות בכל מה שנוגע לתנאי הקבלה במוסדות הלימוד ואף בחוגים עצמם. יש לקחת בחשבון ששכר הלימוד באוניברסיטה נמוך בהרבה מזה של המכללות. פועל יוצא של כך הוא הביקוש הרב לאוניברסיטאות ורף גבוה יותר של תנאי הקבלה לשם. בין תנאי הקבלה של האוניברסיטאות יש גם תנאים שדורשים תעודת בגרות וציון פסיכומטרי. התנאים של האוניברסיטאות גורמים לכך שסטודנטים מועמדים רבים המעוניינים לשפר את הציונים שלהם מנסים לשפר את הבגרויות ואו את ציון הפסיכומטרי דרך קורסים ייעודיים.

לימודי תואר – מקצוע- תעודה
מי שרוצה לעסוק באחד מהמקצועות הבאים מחויב ללמוד אותם ולהוציא תעודה על מנת לעסוק בהם - ניהול מערכות מידע, מזכירות רפואית וכדומה. לימודי תעודה נמשכים לרוב כשנה (למעט מקרים חריגים של יותר משנה). תנאי הקבלה ללימודי תעודה חמורים פחות מתנאי הקבלה ללימודי תואר. הקורסים המועברים במסגרת לימודי תעודה יכולים להיות לצורך למידת מקצוע או סתם כתחביב והרחבת אופקים.

גיוון
לרוב ניתן לפלח את האוכלוסייה שלומדת לחלוקה מאוד מסודרת, למשל מי שבוחר לעשות תואר ברפואה הוא לרוב צעיר מאוד מאחר ואלו לימודים ארוכים, ואילו בקורסים כגון תכשיטנות ניתן למצוא טווח גילאים מגוון יותר וזאת משום שחלק מהמשתתפים מעוניינים ללמוד את התחום כמקצוע וחלק כהסבה מקצועית בגיל מאוחר יחסית. יש גם פנסיונרים רבים שרוצים למצוא תחביבים ועניין בחייהם.