אחד ההישגים המרשימים ביותר של המאה העשרים הוא הגדלת תוחלת החיים הממוצעת בכ-30 שנים. בישראל חיים כיום כ-900,000 בני אדם בגיל הזקנה – כ-11% מכלל האוכלוסייה. לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד פחות מ-20 שנה תגדל אוכלוסייה זו ותמנה יותר מ-1.65 מיליון נפש.
הנטייה היא לראות בזקנה נטל או איום, אך למעשה שנות החיים הרבות שנוספו לאדם עשויות להיות שנים של בריאות, פעילות, התפתחות אישית וצמיחה. ואולם המהפכה הדמוגרפית מעלה צרכים מרובים בתחומי בריאות הנפש הקשורים באיכות החיים, רווחה, תרבות ועוד – צרכים ייחודיים לגיל הזקנה. כבר כיום מדווחים בתי חולים ומחלקות גרו-פסיכיאטריות בארץ ובעולם על מחסור משווע בפסיכולוגים קליניים הבקיאים ומנוסים בטיפול מתמחה בבני הגיל השלישי, במטרה להשיג התפתחות מוצלחת ויצירתית בקבוצת גיל זו. יתרונות לימודי התחום: שיפור הטיפול הבריאותי בגיל המבוגר ובזקנה היא משימה לאומית ממדרגה ראשונה. פעילותה של המחלקה לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית מתקבלת בברכה בקרב גורמים רבים העוסקים בתחומי בריאות הנפש והטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, ועל אף שנות פעילותה המועטות של תכנית הלימודים היא זכתה במהירות להכרת המועצה להשכלה גבוהה. חשוב להדגיש: הכשרתו של הפסיכולוג הקליני הגרונטולוגי היא קודם לכול הכשרה קלינית אקדמית ומעשית רגילה. הכשרה זו מועשרת בהתמחות גרונטולוגית ייחודית, הזוכה לביקוש תעסוקתי גדל והולך.בוגרי התכנית הם חיל החלוץ והדור המוביל של התחום בישראל, והם עתידים לאחוז בעמדות מפתח מקצועיות וחברתיות בכל הנוגע לתחום הטיפול הפסיכולוגי במחצית השנייה של החיים.
מטרות התכנית: 1. להקנות למוסמכי התואר ידע אקדמי מעמיק וכלי טיפול מגוונים וחדשניים באדם המבוגר והזקן ולהכשירם להשתלבות בעמדות תעסוקתיות מגוונות וללימודים מתקדמים בתחום מתפתח זה. 2. להוביל לגיבושה של השקפת עולם הומניסטית וערכית על טבע האדם בכלל ועל האדם המבוגר והזקן בפרט בקרב הסטודנטים, המוסמכים, הארגונים והרשויות העוסקים בנושאי הזקנה והגיל השלישי, ולהעלות את המודעות הציבורית לנושא. 3. ליצור פרופסיה מקצועית שתוביל את תחום הגרונטולוגיה הקלינית בישראל ולייסד קהילה שתקדם את נחיצותו של הפסיכולוג הקליני הגרונטולוגי. 4. לספק ללומדים בתכנית חוויית לימוד מאתגרת וסביבה לימודית משמעותית ומפרה. * הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.
|