תחומים כמו חברה ופוליטיקה לא יורדים מסדר היום, וכולם – מגדול ועד קטן דנים בהם בעקיפין או במישרין. לרוב, מי שרוצה למזג בין התחומים ומבקש ללמוד אותם עושה זאת במסגרת לימודי מדעי המדינה. תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה נוצר על מנת להטמיע ולהנחיל ידע מקיף בכל הנוגע לתחומי הממשל, הפוליטיקה, החברה וכל הנושאים המשיקים ביניהם. אותו ידע יסייע בעתיד לבוגרי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה להשתלב בתחום הציבורי, חברתי מדיני.
מטרות תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה
תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה שייך לתחום מדעי המדינה. תכני התואר נוגעים לפן היישומי המסביר תהליכים ותופעות פוליטיות שונות, כשבמקביל נסקרת הפוליטיקה מהיבטים עיוניים יותר. המיזוג של תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה ממזג גם תחומים בלתי נפרדים כגון היסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וכדומה. הדגש בלימודים יושם על הזיקה המיוחדת הקיימת בין פוליטיקה לחברה ועד כמה היא חיונית.
מה עושים עם תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה?
בוגרי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה יהוו נכס רציני למוסדות ציבור וארגונים חברתיים בשל הכשרתם המקיפה והידע הרב שרכשו במהלך לימודיהם. מטרת תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה
בין היתר היא הכשרת כוח אדם איכותי שיוביל לשינויים תרבותיים וחברתיים ואשר בכוחו להזיז ולשנות את המערכת מבפנים. בוגרי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה יוכלו להשתלב בעתיד בתפקידים ובמינויים פוליטיים, או אף לפתח קריירה בתחום המדיני. מגוון המשרות בהן יוכלו להשתלב כוללות תחומים כגון ניהול כוח אדם, ייעוץ מדיני לחברות כלכליות, ביקורות מדינה וכיוצא בזה.
תכני לימודי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה?
במהלך לימודיהם יתוודעו תלמידי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה לנושאים כגון סדרי שלטון וממשל בישראל ובעולם, תהליכים חברתיים בישראל במבט השוואתי ועוד, משנת הלימודים השנייה יתבקשו תלמידי תואר ראשון בחברה ובפוליטיקה לבחור באחד מארבעת מקבצי התמחות – מקבץ בחברה האזרחית, מקבץ בפוליטיקה ובחברה הישראלית, מקבץ במדיניות ציבורית,ומקבץ בפוליטיקה בין לאומית. אותם מקבצים מהווים התמחות.