סטטיסטיקה מראה, כי בשנים האחרונות, כרבע מכלל הסטודנטים שפונים ללימודי תואר ראשון נושרים במהלך התואר. הנתון הזה הוא נתון יבש, אולם מאחוריו עומדות אלף ואחת סיבות והסברים לסיבת הנשירה. תואר ראשון מהווה את לימודי הבסיס להמשך ההשכלה האקדמית ותנאי הקבלה בדרך כלל באים לקראת התלמיד כך לדוגמה מכללות ואוניברסיטאות שמאפשרות מכינות ישירות ומכינות כלליות לשיפור ציונים, קבלה ללימודים ללא פסיכומטרי אולם עם תנאי לציון פסיכומטרי רצוי במהלך התואר. אף על פי כן, לא כל מסגרת נמצאת מתאימה לאלו שכן הצליחו להתקבל.
מהן הסיבות לקשיים השונים בתואר ראשון?
המסלול הידוע והמוכר הוא סיום בית ספר, צבא, טיול ולימודים. גם אם אינו בסדר הזה בהכרח, הרי שה"נחיתה" באקדמיה אמורה להיות כביכול רכה. מצד שני, השוני במנטאליות הנדרשת הוא כה קיצוני, שאפשר לומר שהחזקים יותר, אלו ש"רוצים יותר" שורדים. המסגרת הקשוחה מול חיי טיול ובילויים עוצרת את מה שהיה עד כה מוכר – וסדר היום הופך לצפוף: לימודים, עבודה, חיי חברה וספורט ושינה איפה שהוא באמצע. ישנם גם קשיים כלכליים שבאים בעקבות כן, קשיים חברתיים (קשה לשמור כך על קשר רציף מלבד עם החברים לספסל הלימודים), קשיים לימודיים וקושי רגשי – האם אוכל להצליח?
האקדמיה רוצה שתצליחו
האקדמיה נוקטת בתנאי קבלה ובכל מסכת הקושי הזו של ציוני פסיכומטרי ציון סכם ועוד, כדי לקלוט לשורותיה את הטובים ביותר בכל מחזור לימודים. כמובן שישנו גם ריאיון אישי, הגשת תיק עבודות ואודישנים על פי הצורך. כך היא מסננת את אלו שפחות טובים מכל אותם לומדים, אלו שיש להם הכי פחות סיכויים להצליח או שישנו סיכוי שינשרו בהמשך הדרך. את חרדות הבחינה הצפויות האקדמיה מנסה למנוע על ידי סגל מתרגלים העומד לרשות התלמידים, צינורות אינטרנטיים, לימודים מרוכזים לבחינות וקבלת משובים מהקבוצה ומהמתרגל.
לקויות למידה? איך אפשר להצליח ביחד איתן?
לקות למידה מאיימת להשפיע על יכולתו של אדם ללמוד ולהטמיע את המידע או מיומנות חדשה, או שאינו יכול להראות את יכולותיו והשכלתו – כשהוא מתקשה לכתוב, להתרכז לאורך זמן או לנהל את הזמנים שלו באופן טוב. כשתחושת הביטחון מתערערת וזה מעיב על הערך העצמי ובהמשך גם על התוצאות ועל הציונים, ניתן לפנות למשרד החינוך ולהוציא אישור המעיד על בעיה זו ולזכות להקלות.