קבלה לאדריכלות

העולם האקדמי נחשב לעתים קרובות למגדל שן אליטיסטי ומנותק מההווי היום יומי. את השיא שובר עד כה תחום האדריכלות שבמסגרתו נאלצים הסטודנטים לעמוד בבחינת ועדה חיצונית שנדרשת מהם כדי שיעמדו בסטאז´. אותם סטודנטים אף טוענים שיש עמימות רבה בכל הנוגע לקריטריונים של הבחינה ושהבוחנים נוהגים בהם שלא בהגינות.

קריטריונים מחמירים – לחץ
לרוב הסטודנטים קיומן של בחינות הן מאורע מעציב ואף מלחיץ, אך אף אחד מהם לא יכול ממש לטעון שהוא נבחן על חומר של חמש שנים כשאין לפניו מדדים ברורים שעליהם מתבססת הבחינה. מאורעות קפקאיים אלה פוקדים תדירות את הסטודנטים לאדריכלות שכבר סיימו בהצלחה את ההגשה של פרויקט הגמר ומבחינתם הם כבר מיצו את הבחינות ואת התואר. אך כדי שיוכלו להירשם אצל רשם המהנדסים והאדריכלים ולפצוח בסטאז´ של שלוש שנים חלקם נאלצים לעשות בחינה נוספת בפני ועדה חיצונית. בתום הסטאז´ עליהם לעבור בחינה נוספת ובסיומה מקבלים את התואר אדריכל רשוי.

	רק בתום הסטאז' והבחינות מקבלים תואר אדריכל מורשה

קריטריונים מחמירים לקבלה לאדריכלות – המלצות
בכל פעם נבחר בית ספר לאדריכלות ומשמש כשעיר לעזאזל. על מנת לעקוף את השלב הזה מנסים בתי הספר לאדריכלות להמליץ לבתי הספר לאדריכלות ולרשם ולשר הממונה לאפשר לכונן בחינה במסגרת התואר שהעוברים אותה יוכלו להירשם אצל הרשם. נכון לעכשיו הבחינה לא קורמת עור וגידים בגלל שהטכניון והאוניברסיטה הפתוחה מסרבים לשתף פעולה. במסגרת המצב הקיים מופנים הסטודנטים שרוצים למצוא את הקריטריונים לאתר משרד התעשייה והמסחר. 

	עבודות אדריכליות אדירות - העתיד שלכם

קריטריונים מחמירים לקבלה לאדריכלות – ראש פתוח
סטודנטים שנכשלו באותה בחינה ידועה לשמצה צריכים לגשת לבחינה כיחידים מאחר והם לא שייכים כבר למוסד הלימודים בו למדו. בכיר לשעבר בבצלאל מוצא שהבעיה נעוצה בקיום הליך הבדיקה בוועדות הרישום. לדעתו הליך הרישום צריך להיות רשמי בלבד וזהה לכל הסטודנטים לאדריכלות בישראל. ההליך לדבריו הוא מיותר שכן בשל עמימותו הוא לא רלבנטי ואף סתם שרירותי.