בגרות בערבית

הערבית היא לשון שמית המדוברת בפי כתשעים מיליון איש בצפון אפריקה, סודאן, ערב, הסהר הפורה והמזרח התיכון. הערבית משמשת גם לשון הפולחן והתפילה בארצות רבות מחוץ לעולם הערבי. במדינת ישראל לבדה 1.4 מיליוני דוברי ערבית כשפת אם. השפה הערבית היא אחת השפות הזרות בהן תלמידי המגזר היהודי יכולים להבחן בבגרות כמקצוע בחירה.
תלמידי תיכון הלומדים לבגרות בערבית לומדים בעיקר את הערבית הספרותית הקלאסית, דרך יצירות ספרותיות, פרקי קוראן נבחרים, וטקסטים קלאסיים מהתקופה הטרום-איסלמית. את הדקדוק הערבי לומדים בעיקר מתוך השוואה לדקדוק של השפה העברית – שפה אחות של השפה הערבית. כמו כן התלמידים רוכשים גם מיומנויות חיפוש במילון ערבי-עברי. את הערבית המדוברת לומדים בעיקר תוך כדי השיעור, בשיחה בין המורה לתלמידים. בנוסף, מכוני בגרויות אקסטרניים מסוימים מציעים קורסים מזורזים שמאפשרים לגשת לבגרות בערבית במסגרת אקסטרנית.

ישנה אפשרות להבחן ברמת יחידת לימוד אחת, שלוש, או חמש יחידות לימוד. הבחינה עצמה כוללת מספר קטעי טקסט הבוחנים את הבנת הנקרא של התלמיד בערבית. כמו כן נבדקים אוצר המילים, הכרות עם הפועל הערבי, הכרות עם התחביר הערבי, מיומנויות תרגום משפטים לערבית, ומיומנויות השלמת משפטים. תלמידים במסלול לבגרות בערבית ברמת 5 יחידות לימוד נדרשים גם להביע את עצמם בכתב ולענות על שאלות הקשורות ביצירות ספרותיות מהספרות הערבית. התלמידים הנבחנים בכל הרמות רשאים להשתמש במהלך הבחינה במילון ערבי-עברי או עברי-ערבי.

פקולטות מסוימות באוניברסיטאות בארץ כמו לימודי מדעי הרוח, מדעי החיים, לימודי יחסים בינ"ל וכו´ דורשים שפה זרה נוספת, והצלחה בבחינת הבגרות בערבית במהלך התיכון תקל על לימודי תארים מתקדמים בהמשך. חשוב לציין כי רמת לימוד של 5 יחידות בערבית, בדומה לכל בחינת בגרות, מזכה בבונוס מסוים אשר משוקלל עם שאר הציונים, ומסייע בהשגת ציון ממוצע גבוה יותר בתעודת הבגרות הסופית.