הורות מודרנית-מכללת אוהלו

תכניות לימוד מיוחדות

ימים פתוחים

מיקום בארץ:

הורות מודרנית-מיכל דליות

אחד מבין הקורסים הנלמדים בבית הספר להכשרת מאמנים ומדריכים במכללת אוהלו קצרין הוא הכשרת יועצים משפחתיים. כאן תמצאו טור דעה שכתבה מיכל דליות, על הצורך בהצבת גבולות והפיכת הילד לבעל זכויות וחובות בבית.

מיכל דליות
|
11/09/2016
|
13:24
|
4933 צפיות

הפסיכולוגיה, ובוודאי הפסיכולוגיה של הילדות, הנה גישה חדשה של היבט על העולם ועל האנושות. חדשה, כי הנה בת כמאה שנים בלבד ואילו חקר העולם והיקום נעשה כבר מאות רבות של שנים.

החשיבה על הילד וההתייחסות אליו כאל אדם של ממש ולא כיצור נחות, קרמה עוד וגידים בד בבד עם השינוי החברתי הגדול שעבר על העולם: מעבר מחברה אוטוקרטית לחברה דמוקרטית. השינויים היו ועודם בכל הרבדים של החברה והם תופסים מקום נכבד ועיקרי בבית ובמשפחה.

אתם, ההורים הרי מלמדים בבית הספר הקשה ביותר: בית ספר לגידול בני אדם. אתם וועדת החינוך, ההנהלה, המורה והשרת. אין מי שיכשיר אתכם ואין הסכמה כללית בדבר תוכנית הלימודים. אין חגים, אין חופשות, אין איגוד מקצועי, אין עליה בדרגה או בשכר ולעיתים יש בבית מנהל נוסף שחושב אחרת.
מסתבר שקשה להיות הורים. אף אחד לא לימד אתכם את המקצוע. הרי כל מקצוע בו בוחרים מצריך למידה. מי שרוצה להיות מהנדס צריך ללמוד ארבע שנים בטכניון, ומי שרוצה להיות מזכירה צריכה ללמוד כתבנות ולהפעיל מחשב. כל נהג, איש או אשת היי-טק, שיווק או מכירות, למדו כמה שנים. כל מקצוע דורש למידה ואתכם אף אחד לא לימד את המקצוע החשוב ביותר, הורות, והדוגמה היחידה שלכם הם הוריכם, אשר למדו מהוריהם, אשר גדלו בחברה אוטוקרטית. והורה אוטוקרטי זה לא מה שאתם רוצים להיות, אך לא יודעים כיצד.

למידע נוסף אודות בית הספר להכשרת מאמנים ומדריכים במכללת אוהלו קצרין לחצו כאן

בעבר הלא רחוק, כאשר מבנה המשפחה היה אוטוקרטי הוא היה מאד ברור. מאד לא שוויוני אבל מאד ברור: כל תפקיד היה קבוע. המבנה היה כפירמידה כשבראש עמד אבא ומילה שלו היתה מילה וגם אמא עשתה מה שאבא החליט ואמר, שלא לדבר על הילדים. היום, בחברה המודרנית והדמוקרטית, השינוי במשפחה משמעותי מאד. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות. כולם, ובמיוחד הילדים, רוצים להרגיש שווים, חשובים ומשפיעים באותה מידה. הזמנים השתנו אבל אתם מוצאים את עצמכם ממשיכים עם שיטות החינוך של פעם.

לפני מאה וחמישים שנה ילד נחשב לא אדם. הוא היה לגמרי חסר זכויות ובעל חובות בלבד. רכוש. עבד כעבד וגם אם היה בן למשפחה עשירה, לא היו לא זכויות. הוא היה מציית בלבד. החברה לא התערבה במה שקרה לו. במאה שעברה ורק לפני שניים או שלושה עשורים, עם התעוררת הדמוקרטיה ושימת דגש על הילדות, הפכנו את הילד ליותר מאדם. בעל זכויות בלבד. הוא השליט, הוא הקובע, ההורה הוא בעל החובות. הילד נהייה מרכזי. הכל סובב סביבו. פעם ילדים היו אומרים "אני חייב לרוץ הביתה או שאמא שלי תהרוג אותי" והיום שומעים משפטים של אמהות שאומרות "אני חייבת לרוץ הביתה או שהילד שלי יהרוג אותי". באחת הסדנאות שהעברתי היה אב שהתלונן שהוא בא הביתה, כבר ערב, הוא מת לראות חדשות בטלוויזיה והילד לא נותן לו. שימו לב למשפט "הילד לא נותן לו". ילד שליט. שיחות הטלפון של ההורים נעשות לפי חשק הילד. חופשות מתוכננות לפי יכולת הילד.


	מיכל דליות - "סופר נאני" היא אחת המרצות בבית הספר להכשרת מאמנים במכללת אוהלו קצרין

למידע אודות קורס הכשרת יועצים משפחתיים בשיטת מיכל דליות בבית הספר למאמנים במכללת אוהלו קצרין לחצו כאן

עברנו מקיצוניות של חוסר זכויות לקיצוניות של חוסר חובות ואת המחיר אנחנו משלמים בבית ובבית הספר, בהתנהגויות מפריעות של הילדים. אתם, ההורים המודרניים, מתמודדים עם עקשנות, חוצפנות, מרדנות וחוסר אחריות. אתם מתמודדים עם קשיים (גמילה, התקפות זעם) שהוריכם לא נתקלו בהם. כמו כל מהפכה שתוצאותיה הטובות נמדדות לאורך זמן, כך גם המהפכה הזו בגישה אל הילדים נושאת בחובה יתרונות אדירים, אך הקצינה והיא גובה היום מחירים כבדים מההורים, מהמורים ומהילדים.

רוב מבוגרי הדור שלנו וגם הורינו, גדלו באווירה סמכותית של הרבה מידי חוקים: לאכול תרד, לנשק את הדודה, לא לפנות למישהו לפני שהוא מתיר זאת, לאכול בשעה קבועה, לא לקום מהשולחן – הגבלות חמורות בכל מיני עניינים. גם בבית הספר, רוב המורות היו בוחנות ליד הלוח עם פנקסים שחורים, והעמידו בפינה עם הפנים לקיר.

אתם, שלא אוהבים (ובצדק!) את החוקים המגבילים והנוקשות, ויתרתם עליהם , אך אינכם נותנים לילדיכם אופציה שונה כי אין לכם דרך ברורה לעשות אחרת. אין דגם, אין את מי לשאול ולא לימדו אתכם. זו תקופה שגורמת למבוכה. אתם יודעים מה אתם רוצים להשיג: ילד סקרן, פתוח, בטוח בעצמו, בעל דימוי עצמי חיובי, משתף פעולה ושמח – ואילו דרכי החינוך בה אתם פועלים, לעיתים קרובות אינן מביאות את התוצאות המקוות.

אתם לא רוצים להשיג זאת בדרכים בהם הוריכם השיגו ציות, אבל אין לכם אלטרנטיבות. בקיצור – אינכם יודעים איך. הכלים החינוכיים של פעם (עונש, מכות, סמכותיות, איומים) כבר לא עובדים. גם אם אתם משתמשים בהם – הם לא מביאים את התוצאות אותן רציתם. אתם מאד משתדלים אבל נתקעים שוב ושוב.
לכאן, למקום הזה של הבלבול שלכם, נכנס היועץ המשפחתי. יש היום דרך חדשה. יש דרך בה סמכותכם לא תהייה אוטוקרטית ומשפילה, אלא מכבדת את הילד ואת עצמכם. יש את הדרך בה נפגשתם בתכניות "סופרנני" ואשר ניתן וצריך ללמוד אותן. זו הדרך שמטרתה לתת לכם, הורים יקרים, כלים לגדל ילד שיהיה אדם. לא יותר ולא פחות. לא עבד ולא שליט. בעל זכויות וגם בעל חובות. מקום טוב באמצע גם לילד וגם לכם.

למפת הגעה לבית הספר למאמנים ומדריכים במכללת אוהלו בקצרין לחצו כאן

המכללה האקדמית לחינוך אוהלו בקצרין בשיתוף מרכז מיכל דליות פותחת מחזור שני להכשרת יועצי משפחה. ההרשמה בעיצומה!