ציון יחסי בפסיכומטרי

הבחינה הפסיכומטרית משמשת בעיקרה לשם בדיקה ומיון כישוריו המנטליים והקוגניטיביים של אדם ביחס לאוכלוסיה הסובבת אותו. בישראל מהווה הבחינה כלי ניבוי העוסק בסיכויי הצלחתו של הנבדק בלימודים אקדמאיים, כאשר בפועל זו ממיינת את כלל המועמדים לאוניברסיטאות ושאר מוסדות ההשכלה הגבוהה. כמשתמע מהגדרתה הראשונית, ציונה של הבחינה הפסיכומטרית הינו יחסי. הכוונה במושג זה, היא שציונם של הנבחנים בפסיכומטרי נקבע לא רק על פי הישגיהם האישיים, אלא גם על פי הישגיהם של הנבחנים המקבילים אליהם.

יחסי שאינו מושפע- הכיצד?
אופן הצגת הפסיכומטרי כמבחן יחסי הוא נכון אך מטעה גם יחד. רבים סבורים, עקב הגדרתו ככזה, כי לנבחנים המקבילים ישנה השפעה בקביעת הציון הסופי- אך למעשה ההפך הוא הנכון. כך, נכון כי ציון הפסיכומטרי נקבע לפי הישגי האוכלוסיה, ונכון כי התפלגות הציונים תהא קבועה. עם זאת, ההשפעה של נבחנים אחרים על צינו של נבחן בודד עומדת בפועל על מספר קטן עד אפסי. כך, באם ניגש האחרון למבחן שבו הישגיהם של מקביליו גבוהים מהממוצע אין הדבר פוגע בו; זאת משום שהמרכז הארצי לבחינות והערכה מחשב את ציוני הנבחנים באופן שבו הבדלי מועדי, שפות ונוסחי בחינות לא משפיעים על הציון. הציון הממוצע מושווה בכל מועד לביצועי הנבחנים ממועמדים קודמים, כך שגם סטיות נדירות כגון המתואר מעלה אינן משפיעות על הציון הסופי.

ציונים ציונים
חשוב לציין, כי על אף שמדובר במבחן יחסי, הציון 200 מושג תמיד רק כאשר לא קיים מענה נכון על אף אחת מהשאלות שהופיעו בבחינה, והציון 800 מושג תמיד רק כאשר קיים מענה נכון על כל השאלות. הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי עומד על כ-540, כך שמדובר בהתפלגות ציונים נורמלית שבו 50% מהנבחנים מקבלים ציון העולה על הממוצע ו-50% מקבלים ציון הנמוך ממנו. יודגש, כי כמחצית מהמבחנים יזכו בציון הקרוב לממוצע, אם מעליו ואם מתחתיו. לסיכום, יקבלו כ-30% מהנבחנים ציון הגבוה מ-600, יקבלו כ-15% ציון העולה על 650, 5% יזכו בציון העולה על 700 ושני אחוזים בלבד יזכו בכזה העולה על 725.