המכללות הישראליות מציעות אין ספור סוגיי תארים ומסלולי לימוד, המעוררים לא פעם שאלות ותהיות בקרב סטודנטים עתידיים, אשר אינם בקיאים בנבכיה של מערכת הלימודים הגבוהה. מאמר זה נועד לתת מענה עבור מספר סוגיות מרכזיות, השגורות בפיהם של מועמדים ללמידה במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל.
אילו סוגיי מכללות קיימות בישראל?
בישראל קיימים שלושה סוגיי מכללות, והם: מכללות אזוריות- אשר החלו את דרכן כשלוחות אוניברסיטאיות וזכו בהמשך לאישור המל"ג לפעול באופן עצמאי במגוון תחומי לימוד; מכללות טכנולוגיות- אשר החלו את דרכן כבתי ספר מקצועיים וכיום זכאיות להעניק תארי B.Tech (בוגר טכנולוגיה) ו- B.Sc (בוגר מדעים); ומכללות פרטיות- המוגדרות כעמותות שלא למטרת רווח ואשר מציעות שפע מסלולי לימוד בשכר גבוה יחסית.
מכללה שאינה מתקוצבת- הכיצד?
מכללה מתוקצבת היא מוסד שעיקר תקציבו מגיע ממקורות ממלכתיים (כלומר מהמדינה). כמשתמע מכך, מוסדות שאינם מתוקצבים הוקמו באמצעות יזמים פרטיים, ומכאן שמקור תקציבם הינו פרטי ומדובר, כאמור, במכללות פרטיות שהוקמו כעמותות ללא רווח. בפועל, הלימודים במכללות שאינן נתמכות על ידי הקופה הציבורית מאופיינות בשכר לימוד לא מפוקח, ומכאן- גם גבוה יותר.
הכרה בתואר מכללתי- הכיצד?
הענקת ה"הכרה" במוסד אקדמי משמעה הענקת חופש פעולה ואופציה להענקת תארים בתחומים שהוסמכו למוסד מטעם המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). מדובר במועצה המוגדרת כמוסד הממלכתי בישראל ענייני השכלה גבוהה, ובין תפקידיה עומדת הענקת ההכרה להענקת תארים אקדמיים מטעם מוסדות הלימוד השונים. בכדי לברר האם תואר המכללה מוכר, יש לפנות למל"ג..
תואר ראשון במכללה ותואר שני באוניברסיטה- הכיצד?
לתואר ראשון, הניתן מטעם מכללות ואוניברסיטאות כאחד, מוגדר מעמד שווה. עם זאת, רשאית כל אוניברסיטה לקבוע את תנאי הקבלה לתואר שני על פי ראות עיניה, וזאת בהתאם לחופש האקדמי המוקנה להן מטעם החוק. כך, לעיתים קרובות ניתנת עדיפות לבעלי תואר ראשון אוניברסיטאי על פני בעלי תואר ראשון מכללתי.