תחום לימודי המשפט עבר בשנים האחרונות מהפכה יוצאת דופן בישראל, מספר מוסדות הלימוד האקדמאים אשר קיבלו את האסמכתות המתאימות להקים ולתפעל פקולטה למשפטים שילש את עצמו. את התפנית בתחום יש לזקוף לשינויים רגולטיבים שאפשרו למספר מכללות פרטיות מובילות באמצע שנות ה-90 להקים בתי ספר למשפטים. בין החלוצות בתחום, ניתן למנות את המרכז הבינתחומי בהרצליה ואת המכללה למנהל בראשון לציון, שתוך שנים ספורות העמידו מול האוניברסיטאות, מסלולי לימוד המסוגלים להתחרות בהם בצורה שווה ואף להאפיל עליהם במספר תחומים.
מה היה פה בראשית הדרך?
עד ראשית שנות ה-90 פעלו בישראל ארבע מוסדות אקדמאים אשר הוסמכו להעניק לבוגריהם תואר ראשון במשפטים המכונה גם LLB. ארבעת המוסדות הם: אוניברסיטת ירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. תנאי הקבלה לפקולטות השונות למשפטים היוו מכשול כבד למרבית המועמדים, דבר שחייב אותם להעמיד ציוני פסיכומטרי וציוני בגרות גבוהים מאוד. כמובן שיש לומר כי מקצוע העורך דין נחשב באותם השנים למקצוע יוקרתי ומשך אליו בהתאם סטודנטים מוכשרים שבחרו במקצוע שלא כדרך אגב ובדרך כלל גם כיוונו אליו זמן רב בטרם התקבלו.
אז מה קורה היום בתחום, איפה אפשר ללמוד משפטים לתואר ראשון?
אז ככה, נכון להיום ניתן ללמוד משפטים בלא פחות מ12 מוסדות לימוד. בין היתר ניתן ללמוד משפטים במכללות הבאות: המרכז הבינתחומי בהרצליה, המכללה למנהל בראשון לציון, מכללת שערי משפט בהוד השרון, המכללה האקדמית בצפת, מכללת רמת גן, המכללה האקדמית בנתניה, המכללה האקדמית ספיר, המרכז האקדמי כרמל והקריה האקדמית קרית אונו. משנה לשנה ניתן להבחין בגידול של מספר המוסדות האקדמאים, כאשר לעוד מכללות מוענקת הזכות להסמיך סטודנטים לתואר ראשון במשפטים.
מה ההבדל בין כל מוסד ומוסד כזה?
בין היתר ניתן להבחין בנסיון מובהק של כל מכללה להבדל מהאחרת, כל אחת מנסה למתג את עצמה באופן שונה, תוך התמקדות במסלולים ייחודיים ותוכניות לימוד המאפיינות אותה. צירוף של מסלולי לימוד גם הוא הפך לאטרקטיבי ביותר, ניתן כיום במספר מכללות לשלב את לימודי המשפטים עם מסלולי לימוד כגון: מנהל עסקים, ניהול, ממשל, פסיכולוגיה, תקשורת, מחשבים ועוד. בחינות הקבלה ללשכת עורכי הדין מוכיחות שמספר התלמידים שעברו את הבחינה במכללות המובילות גדול מאוד ואף לעיתים גובר על האוניברסיטאות (בעיקר המרכז הבינתחומי והמכללה למנהל).