עוד משנות החמישים בישראל גובה שכר הלימוד והסדרי התשלום שלו לתואר ראשון או לתואר שני במוסדות ההשכלה הגבוהה, נקבע על ידי וועדות ציבוריות כאלו ואחרות. ההחלטות של אותן וועדות מחייבות רק את מוסדות הלימוד המתוקצבות על ידי המדינה, ואינן חלות על מוסדות הלימוד הפרטיים שאינם ממומנים על ידי הקופה הציבורית. בנוסף לכך ההחלטות הללו אינן חלות על לימודי התואר השלישי או על לימודי התעודה בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה ללא קשר לגוף המתקצב אותם.
ממה מורכב שכר הלימוד?
שכר הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה מורכב מסכום מסוים אותו גובים עבור שכר לימוד יסודי, סכום עבור שירותי אבטחה וסכום עבור שירותי רווחה. שני השירותים האחרונים נקראים תשלומים נלווים. שכר הלימוד עצמו צמוד למדד המחירים לצרכן. קיים כמובן הבדל משמעותי בין שכר הלימוד באוניברסיטאות לבין שכר הלימוד במכללות הפרטיות. המכללות הפרטיות מקבלות לשורותיהם גם מועמדים עם נתוני קבלה נמוכים, אך במקביל גובות גם שכר לימוד גבוה יותר.
מהו גובהו של שכר הלימוד?
על פי הערכות כלליות, גובהו של שכר הלימוד במוסדות המתוקצבות על ידי המדינה עומד על 9,000 שקלים בעבור שנת לימוד אחת. במכללות הפרטיות המחיר נתון לשיקולי מנהלי המוסד, אך עשוי להגיע לסכומים של 25,000 שקלים לשנת לימוד אחד ויותר. מכללות יוקרתיות הנמצאות באזור המרכז כגון המכללה למנהל או המרכז הבינתחומי מגיעות בדרך כלל לסכומים הללו, בעוד שמכללות כמו מכללת ספיר הממוקמת בפריפריה מציעות שכר לימוד נמוך יותר.
מה אנו מקבלים בתמורה לשכר הלימוד?
בעבור שכר הלימוד אותו משלמים הסטודנטים הם זכאים לשירותים שונים כגון העמדת תנאי לימוד בסיסיים כמו כיתות לימוד ממוזגות, ספריות, מתקנים ציוד לימודי ואמצעי עזר חיוניים כגון מחשבים, מעבדות, מקרנים וכיוצא בזה. כמו כן, מחויבים המרצים להעניק לסטודנטים שעות קבלה מסודרות וכן זכאים הסטודנטים לשירותי מזכירות בפקולטות השונות ולשירותי ייעוץ בבניית מערכת השעות בפתיחת כל סמסטר.