יש הפונים לבתי המשפט בעקבות סכסוכי עבודה, משפחה, בין שכנים ואפילו בין מדינות ועוד – ויש הבוחרים בדרך האלטרנטיבית המיושבת יותר – ובדרך כלל גם הקצרה ביותר לפתור סכסוכים, כאשר ישנו צד שלישי אובייקטיבי אשר יכול לכוון את ההליך אולם אינו יכול לכפות את הפתרון על הצדדים – בניגוד למערכת המשפט . כל הצדדים הלוקחים בעניין חלק מרצונם החופשי חותמים על הסכם הגישור. הפתרונות שמוצעים בדרך כלל בהסכם הגישור הם פרי רצונם של הצדדים עצמם ולא המגשר, אולם הוא מצידו יביא להבהרת הדברים, ימיר את נקודת הראיה הסובייקטיבית בערכים אובייקטיביים, יציע פתרונות מעודנים ומותאמים ועוד.
מי הוא מגשר?
עד לשנת 2008, אדם בעל תואר ראשון ממוסד לימודים מוכר, אשר יש לו 5 שנות ניסיון במקצועו ועוד מספר תנאים יכול להיות מגשר. משנת 2008 ואילך, מערכת בתי המשפט הסירה ידה מניהול מאגר המגשרים ומאישור תוכניות לימודים בעניין- ומגשרים יכולים להיות גם חסרי תואר אקדמי אולם לא יקבלו תיקים מביהמ"ש. בדרך כלל, במידה ומדובר על גישור במשפחה, הוא חייב בנתונים נוספים: תואר שני בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, עריכת דין, יעוץ חינוכי או כל מקצוע אחר שהועדה אישרה – וכן עליו לעבור עוד 20 שעות הכשרה לענייני משפחה. על המגשר להיות בקיא בדיני העניין שבו הוא מתמחה- ועל כן במדינת ישראל מגשרים עוברים קורס עיוני ומעשי בגישור.
מה לומדים בקורס לגישור?
ישנם קורסים רבים בנושאי הגישור השונים, אשר מקנים מיומנויות בסיסיות בגישור ומעשירים בכלים המשמשים להליך – כמו למשל ניהול משא ומתן והתמודדות מול קונפליקטים, הכרת מנגנונים ליישוב סכסוכים בבתי המשפט, מיומנויות יצירת קשר בגישור, הסכמי גישור, פתרונות יצירתיים בגישור, סוגיות בגישור ועוד. הקורסים מתנהלים באופן פרונטאלי וכן המשתתפים לוקחים חלק בפרקטיקה של הליכי הגישור על מנת לצבור ניסיון ולעסוק בכך כבר לאחר הקורס.
גישור בישראל
בישראל מוטל עומס רב על מערכת המשפט, על כן, קיימת מערכת לניתוב התיקים בנושאי המחלוקת השונים. מערכת זו שולחת את הצדדים המסוכסכים להליכי גישור עוד לפני שנקבע תור לדיון בבית המשפט. הליכי הגישור נערכים, כאמור, על ידי מגשר מוסמך שינסח את טיוטת ההסכם בין הצדדים – במהלך השנים האחרונות צמחו עמותות רבות בנושא גישור, המקלות על העניין והופכות אותו לנפוץ ולמקובל יותר ויותר בחברה.