מעמד עורכי הדין

כפי שידוע לכולם, חלו בשנים האחרונות שינויים רבים בתחום המשפטים ועריכת הדין בישראל. את השוני ניתן למדוד במגוון רחב של אפיקים ונתיבים שונים, אך נראה שכולם בסופו של דבר הינם תוצאה ישירה של שינויי רגולציה שחלו בתחום וכמו כן מספר החלטות מרחיקות לכת שבוצעו על ידי הממונים על התחום ובהם: המשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). הדעות על תוצאות המהלך נחלקות בין הגורמים השונים – אך את התוצאות ניתן בסופו של דבר לציין ולתאר באופן אובייקטיבי.

אז מה בעצם קרה לנו כאן בשנים האחרונות?
כפי שציינו לעיל, בוצעו מספר שינויים מרחיקי לכת שנובעים בסופו של דבר מרצון משותף של הגורמים הממומנים להקטין את החסמים על כמות התלמידים ללימודי תואר ראשון במשפטים ועל ידי כך להגדיל באופן משמעותי את כמות עורכי הדין הפועלים בשוק. המהלך שקרה באמצע שנות ה-90, נוצר במקביל להקמה מואצת של מכללות ומוסדות לימוד אקדמאיים ועל ידי החלטה "מלמעלה" על מתן הזדמנויות שוות לאלו הרוצים להתקדם בסולם החברתי והסוציו אקונומי ולרכוש השכלה אשר תצעיד אותם קדימה ותבטיח להם מעמד גבוה, שכר נאה וסיפוק רב. בתוך שנים ספורות מספר המוסדות האקדמיים הוכפל פי שלוש ובהתאם לכך גם מספר עורכי הדין.

איך כל זה השפיע על מעמד עורך הדין בישראל?
כמעט ויש תמימות דעים בעניין – מעמד עורכי הדין התערער באופן קיצוני – אם בעבר, מעמדו היה שווה ערך ומקביל למעמד הרופא, כאשר אל מסלול הלימודים התקבלו אך ורק מספר מצומצם של תלמידים אשר הפגינו יכולות גבוהות וציונים גבוהים – אזי כיום כל אחד שלא סיים בגרות או שבחר שלא לגשת אל מבחן הפסיכומטרי יכול בקלות יחסית להשתלב באחד ממסלולי הלימוד הנלמדים במכללות ברחבי הארץ. ישנם המלעיזים גם כנגד לשכת עורכי הדין שלא עשתה דיו להגן על מעמד עורכי הדין ושלא עשתה מספיק על מנת להקשות על הנבחנים המבקשים להפוך ממשפטנים לעורכי דין מן המניין.

אולי התהליך הזה דווקא חשוב להתנהלות העניינים בארץ?
ישנם כאלו הטוענים כי השינוי במעמד עורכי הדין הינו מהלך טבעי אשר מטיב עם המדינה ותושביה ותורם רבות להתנהלות העניינים פה. יש חשיבות רבה בתרומה נוצרה בעקבות הגידול בכמות עורכי הדין. יותר ישראלים מנהלים שיח ציבורי על משמעויות חברתיות והתנהגותיות שונות, יותר ישראלים ערים לזכויותיהם וחובותיהם ואף מרגישים בהתאם לכך מאוימים. החברה הישראלית חייבת לדון ולעסוק באופן סדיר בנושאי הליבה החברתיים אשר נלמדים במסגרת התואר במשפטים כגון: דת ומדינה, מיעוטים, יחסי חוץ, אוטונומית הפרט, זכויות אדם, חופש העיסוק ועוד.

תרומה גם למגזר העסקי
המגזר העסקי הרוויח לא מעט מהעניין – בעלי עסקים רבים החליטו להרחיב את אופקיהם ולנהל באופן אישי את כל הנושאים המשפטיים בהם ניתקלו. כל בעל עסק עצמאי יכול כיום ללמוד במסגרת תואר ראשון במשפטים לאנשים עובדים (לימודי ערב) וכך בתוך שנים ספורות לשמש כעורך דין החברה באופן רישמי ובין היתר, לכתוב חוזים, להגן על זכויות יוצרים, להתנהל בצורה יעילה מול עובדים ועוד... כך הצליחו בני 40 ומעלה להשתחל בפעם הראשונה בחייהם אל עבר האקדמיה ולצעוד אחר כבוד אל כיתת הלימוד באופן סדיר ועקבי..

איך מתגברים על נושא הצפת עורכי הדין בשוק?
החשש בפני בעיות אבטלה וקשיים במציאת עבודה לא יכולה לשמש תירוץ לויתור על לימודי משפטים לאלו החושבים שהם ראויים לתחום. בסופו של דבר לכל אחד ואחת בעלי יכולת, רצון ומוטיבציה יש את היכולת להפוך לעורכי דין מובילים ומשפיעים בתחומם.

מה צופן העתיד לתחום המשפטים?
הגורמים האחראיים על התחום חייבים בסופו של דבר להחליט על הכיוון אליו יפנה התחום בשנים הקרובות.. שאלות חשובות חייבות לעלות לדיון ועליהם יש לתת תשובה מדוייקת. בין היתר גם על הגבלת סף הכניסה ללימודים, הגבלת סף הכניסה ללשכה המשפטית, השהיה של עורכי דין, הרחקה של עורכי דין עם עבר של בעיות משמעת ועוד. עם זאת יש גם להשלים עם היתרונות עליהם דיברנו ועל התרומה המהותית של הגידול בעורכי הדין לאופיה ודמותה של החברה הישראלית המתפתחת.