כל תוכנת מחשב עוברת פיתוח, תפעול ובקרה של מהנדס תוכנה. עד לשנות הששים של המאה העשרים, הנדסת תוכנה נחשבה לעוד ענף משני לתחום מדעי המחשב, אולם משנת 1968 הפך התחום באופן רשמי לתחום נפרד על ידי ועדת המדע של נאט"ו. בעצם, הנדסת תוכנה אכן בנויה על יסודות מדעי המחשב ואלו משולבים ביחד עם לימודי הנדסה שונים: הנדסת מערכות, הנדסת מחשבים, הבטחת איכות ועוד. נהוג לחשוב שמקצוע ההנדסה הינו מדעי ולכן גם שיטתי ויכול לחזות תוצרים אמינים, שימושיים או עקביים – אולם בפועל, חסרה תשתית מתמטית איתנה אלא בעיקר כללי אצבע ופרדיגמות שונות.
מהנדסי תוכנה – ורוח יצירתית
כל האנשים שמונה ארגון – החל מראש הארגון ועד לאנשי המכירות שלו, תולים את ציפיותיהם במהנדסי התוכנה. אלו אמורים למצוא פתרונות יעילים לשירות או למוצר שהארגון מעניק (בין אם הינו התוכנה עצמה או שהתוכנה היא האמצעי המשרת את העובדים), כמו גם למצוא פתרונות לזירוז תהליכים. מהנדס תוכנה יכול גם להיות זה שבוחן ומייעץ לארגון על סמך הטכנולוגיה הקיימת, באם התוכנה או האפליקציה הללו יכולות לקרום עור וגידים. ניתן לומר, כי נתון זה תורם להחלטה על הקמת חברת הייטק.
איך נראה "עוד יום של חול" אצל מהנדס התוכנה?
מהנדס תוכנה אמור לעבוד כחמישה ימים בשבוע – בדרך כלל בשעות הנוחות, אולם ישנם מצבים בהם עליו להקרא לדגל, ולעזור במציאת פתרונות רגעיים וריאליים. ניתן למצוא מהנדסי תוכנה שזמנם מתחלק בין עבודה מהבית לעבודה במשרד, אולם אלו בדרך כלל ראשי צוותים המפקחים על עבודתם של הכפופים להם.
האם ישנה התמחות מיוחדת במקצוע?
הנדסת תוכנה יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים: ברשתות ובאבטחת מידע, בביואינפורמטיקה, בתכנות מדעי, במערכות נבונות, באלקטרוניקה וכדומה. ניתן לרכוש את המיומנויות, הידע והניסיון כבר בקורסים במוסדות הלימוד השונים. השעות המעשיות בשיעורי המעבדה וכן השיעורים העיוניים העוסקים במבנה מחשבים, בשפות פורמאליות (רצוי לברר מהן השפות המשומשות כיום), במבנה מערכות הפעלה ועוד מאפשרות לרכוש ניסיון רב בתחום הרצוי עוד בתקופת הלימודים.