במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בשנת 2006 התברר כי ישנו פער עצום בין משכורתם של בוגרי התואר הראשון באוניברסיטה ובמכללות הפרטיות לאלו אשר סיימו את התואר הראשון במכללות הציבוריות. בעוד בוגר אוניברסיטה הרוויח בממוצע קרוב ל-7,000 שקל בחודש, ושכרם של בוגרי מכללות פרטיות עמד על כ-6,500 שקלים, משכורתם של בוגרי המכללות הציבוריות עמד על ממוצע של כ-4,770 שקל, דבר המחזק את הפערים בין העשירים לעניים בישראל.
בנוסף מגלה המחקר, כי סיכויי הכניסה לאוניברסיטה גבוהים משמעותית בעבור סטודנטים אשר מגיעים מרקע סוציו אקונומי גבוה, לפיכך, סטודנטים מבתים פחות מבוססים ומאזורי פריפריה נאלצים לרוב להתחיל את שנת הלימודים באחת מהמכללות הציבוריות. מכאן שכאשר הם מסיימים את לימודיהם, סיכוייהם למצוא עבודה איכותית שתניב שכר גבוה נמוך בהרבה מסיכויים של סטודנטים מבתים מבוססים.
אין חדש תחת השמש
הסטודנטים משני הצדדים אינם מופתעים מתוצאות המחקר. זוהי רק עוד הוכחה לחוסר השוויון העמוק והיסודי בחברה שלנו ולקשיים העצומים שמוערמים על אלו שרוצים לנתב עצמם לקריירה בעמדת מפתח. בעוד ילדי עשירים שלומדים במכללות פרטיות ובאוניברסיטאות, מצליחים להשתלב במעגל העבודה בצורה נוחה וקלה, סטודנטים מבתים עניים, מתקבלים פחות לאוניברסיטאות (כנראה כי לא יכלו לממן שיעורים פרטיים), ואינם יכולים לממן את הלימודים במכללות הפרטיות. מכאן שאותם סטודנטים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יוצאים לשוק העבודה עם תואר ממכללה ציבורית, דבר אשר מוריד את ערכם בשוק ומקשה על סיכוייהם למצוא משרה מרוויחה. המחקר מגלה בנוסף כי לאותם סטודנטים שסיימו תואר ראשון במכללה ציבורית, יש סיכויי קבלה מאוד נמוכים ללימודי תואר שני, דבר שמחדד את הפערים גם בין אלו אשר הוכיחו עצמם בתואר הראשון
יש כסף, יש עבודה
אם כן, מאיפה נובע ההבדל בין תלמידי המכללות הציבוריות לתלמידי המכללות הפרטיות? נראה כי למרות שהישגי התלמידים במכללות הפרטיות אינם גבוהים במיוחד, הם עדיין מצליחים להשתלב היטב בשוק העבודה, דבר אשר מניב עבורם משכורות גבוהות. על מנת ללמוד במכללה פרטית יאלץ התלמיד להיפרד מסכום של עד כשלושים אלף שקל בשנה, אך נראה כי להורים עשירים יש קשרים שדואגים לילדיהם להשתלב היטב בשוק העבודה ולהרוויח כראוי.
אקדמיה 1 מול אקדמיה 2
ב-15 השנים האחרונות נפתחו מספר רב של מכללות חדשות ברחבי ישראל. הקמתן אפשרה ליותר ויותר סטודנטים לרכוש השכלה גבוהה. מצד שני, הסיטואציה הביאה ליצירת אקדמיה 2 ואקדמיה 1. כשבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות מגיעים לראיונות עבודה – מסתכלים עליהן בעין יפה יותר ומכובדת מאשר בוגרי המכללות הציבוריות. אם כך נוצרו שתי דרגות שונות של השכלה גבוהה שרק מעמיקות את הפער בין עשירים ועניים.