מקצוע התיווך הוא אחד המקצועות העתיקים בעולם- מקורותיו אינם ידועים, אולם לא יהיה זה פלא אם יהודי המציא את הסטארט- אפ הזה. המקצוע בנוי על רווחים המקטפים בשעה שעסקאות נסגרות ונחתמות. המתווך מרוויח את האחוז עליו סוכם מלכתחילה מהעסקה עצמה, או בסכום כסף קבוע מראש במידה ורוכש העסקה מסכים. מצד שני, מדוע שלקוח ישלם סכום נוסף על עסקה שהפכה למשתלמת – בזמן שהוא יכול לעשות עסקה אחרת? זו הסיבה שאחוזים בודדים בלבד מעסקאות התיווך יוצאות לפועל.
הקידמה ומקצועות התיווך
לפני 20- 30 שנים, בעידן שבו אפשר היה לקרוא את החדשות בעיתוני הבוקר, ניתן היה לפרסם נכס מסוים, מוצר או שירות בשני המקומונים ובעיתון הארצי. כיום, הכול מתורגם לשפת הרשת: בתוך רגע אתה יכול לקבל עסקה, ובאותו רגע אתה מפסיק את העסקה למתחרים האחרים, רק בגלל פרסום באופן מעט שונה. זאת הסיבה, שתחום הידע של מתווך חייב להיות סביב שיווק ובקידום מכירות- בכל הנוגע לכך. הקידמה גרמה לגלובליזציה - כיום אנחנו יודעים בדיוק איפה ממוקם הנכס ויכולים לבדוק בתוך יום את נושא הטאבו שלו, לחקור סביבו ולהחליט אפילו אם אנחנו נמצאים בחצי השני של כדור הארץ.
התחרות
קידמה היא לא רק האלקטרוניקה שמחברת אותנו במהירות לכל מקום, וניתן למצוא כך את הרכב שרצינו בתוך 30 שניות, אלא גם התחרות העומדת בשל כך מול כל סוגי המתווכים. נכון להיום – למתווך נדל"ן חייב להיות רישיון לאחר שעמד בכל הקריטריונים של חוק המתווכים והצליח בבחינה. מתווכי נדל"ן אמורים לעשות את הבחינה אחת לחצי שנה וכך ישנה נשירה טבעית ושחיקה, מול המתווכים שכוחם במותניהם ומבטיחים תחרות איתנה. על מנת להצליח בכל פעם מחדש בבחינה, עומדת האפשרות ללמוד בקורס תיווך.
מהם התנאים למקצוע התיווך?
בעוד סעיף 9 לחוק מתווכים במקרקעין 1996 עוסק בדמי התיווך עצמם החוקיים, סעיף 5 לחוק קובע את התנאים הנדרשים להוצאת רישיון תיווך מקרקעין: יש צורך באזרחות ישראלית או תושב חוץ בעל היתר שאינו פושט רגל, שלא הורשע בעברות שיש בהן קלון ולא הוטל עליו מאסר מאז קבלת הרישיון. כמו- כן, יש לשלם את אגרת חידוש הרישיון במועד אלא אם אחר ושילם את תוספת הריבית.