"העולם כולו במה?" כך נותר לחוש בעידן שבו הכול מצולם וכל אדם פרטי יכול להיות השחקן הראשי במחזמר של עצמו. למרות האחיזה הטבעית שנתהוותה במקצוע, עדיין- בכדי להופיע בפני קהל בפלטפורמות השונות: קולנוע, תיאטרון, טלויזיה, סדרות מסוגים שונים, פרסומות ועוד, יש צורך בקצת יותר מכישרון טבעי וזמן רב להשקיע במקצוע הזה. על מנת להיות שחקן, קמו בתי ספר למשחק שמלמדים את רזי המקצוע מ-א´ ועד ת´. הלומד מגבש את זהותו כשחקן במהלך תקופת ההכשרה, רוכש קשרים בין אנשי מקצוע שונים בתחום ולעתים קרובות אף לומד משחקנים מהדרג הראשון.
אודישן- איך עושים את זה?
ידוע, כי מי שמעוניין לעשות כסף מההפקות הגדולות יכול אמנם להתחיל מהבסיס- במקום שיהיה לו הכי קל להצליח, ולאחר מכן לקצור את הפירות בחו"ל (ואם אפשר בהוליווד). אמנם אין תנאי קבלה כמו מבחן פסיכומטרי ללימודים הללו, אולם תנאי הקבלה יכילו רמת קושי מסוימת שתוכיח כי המועמד הוא בעל כשרון למשחק, וזה בפני עצמו מצריך התכוננות מול מורים שמכינים את הנבחנים לאודישנים באלתור, בשירה, ביכולת העברה מכתב למציאות, במשחק מונולוגים ועוד. נכון שישנם מי שמגיעים ללא התכוננות מקצועית למבחני הקבלה לבית הספר למשחק, אולם לאור הביקוש לתחום, סיכוייו מול האחרים יפחתו.
"הוא משחק אותה..."
שחקן חשוף לקהל באופנים רבים. בין אם יש לו תפקיד שולי באולם תיאטרון או הפקה טלוויזיונית מושקעת או בקולנוע- עליו לגלם בכל פעם מחדש את תפקידו באופן האיכותי ביותר שיהיה יכול (אחרי הכול זהו מנוף להתקדמות). זהו מקצוע שאין בו תקופת התמחות, וישנם כוכבים שאורם מאיר כבר מן התפקיד הראשון – ובמאי מהדרגה הראשונה מלהק אותם לסרט חדש שלו. לכן, זה יכול להיות עניין של מזל, אולם בישראל רצוי לתפוס את הנישה המתאימה ("שחקן אופי") כמו למשל הדמות המצחיקה, הלוזר, הפאם פאטאל ועוד.
אז מהם הלימודים שרצוי לעשות בכדי להיות שחקן?
רצוי להתנסות בכמה שיותר קורסים וסוגי משחק. בתי הספר למשחק מציעים את אותו שלל התנסויות מקיפות אשר עשויות לקדם את השחקן לעבר הכיוון בו הוא מעוניין להיות. בית ספר למשחק או מורה למשחק בעל שם מהווים קפיצת מדרגה ומקום להעמדת קשרים מקצועיים בתחום שיפתחו את השערים בפני השחקן לעתיד.