קיים בלבול באוכלוסייה בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכו-דידקטי, המושגים לא ברורים ורבים תוהים מה ההבדל בין האחד לשני ומתי נאלץ להשתמש בשירותים אלו. מאמר זה יסביר את המהות של אבחון פסיכו-דידקטי, מתי יש לגשת לאבחון שכזה, מה ההבדל בינו לבין אבחון דידקטי ומה מקנות תוצאות האבחון הפסיכו-דידקטי בהמשך הדרך.
מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכו-דידקטי?
אבחון דידקטי יותר מוכר באוכלוסייה ובאמצעות אבחון זה מאתרים ליקויים תפקודיים אצל אדם (בעיקר בקרב ילדים). על פי רוב יהיה מדובר בתחום הלימודי והאם האדם הנבדק באבחון הדידקטי מתאים בהישגיו לרמת הגילאים בו נמצא. אבחון דידקטי מוכר פעמים רבות כאמצעי לבדיקת לקויות קשב וריכוז ולקויות למידה. אבחון פסיכו-דידקטי אומנם דומה אך הוא משלב את הפן הפסיכולוגי. הוא מסייע לאתר בעיות רגשיות, נפשיות ופסיכולוגיות שעלולות לעכב את האדם בהמשך התפתחותו הנורמטיבית – השתלבות חברתית, התקדמות בלימודים וכיוצ"ב. בתוכו משלב האבחון הפסיכו-דידקטי את האבחון הדידקטי.
מה מקנה האבחון הפסיכו-דידקטי?
אבחונים מעין אלו נעשים רוב הפעמים על ילדים בכדי לאתר לקויות רגשיות ולימודיות שונות. בתום האבחון הפסיכו-דידקטי שנעשה באמצעות שיחה, באמצעות אבחון תפקודים והישגים ובעזרת מבחנים יכולים ההורים המודאגים לקבל תמונת מצב על תפקוד ילדם. האבחון הפסיכו-דידקטי מעלה בממצאיו אם אכן קיימת בעיית תפקוד. במידה וקיימת אחת שכזו המאבחנים מנחים את ההורים כיצד להתמודד עם הבעיה בצורה הטובה יותר ונותנים להם כלים להשתלבות מלאה ותקינה בחיי היום-יום – כגון סיוע בלימודים, טיפולים פסיכולוגים וכו´.
מה מקנה אבחון פסיכו-דידקטי למאובחן בהמשך דרכו?
אבחון פסיכו-דידקטי מסייע ללקויי למידה לקבל הקלות משמעותיות בלימודים ובכך ליישר קו עם התלמידים הנורמטיביים האחרים ולקבל הזדמנות שווה להצליח ולהגיע להישגים גבוהים בלימודים. בימינו לא מדובר בדבר שיש להתבייש בו או להסתיר, רבים מקבלים הקלות בלימודים ומצליחים להגיע להישגים גבוהים. מכיוון שאבחון פסיכו-דידקטי מתמקד גם בפן הנפשי והפסיכולוגי הוא יכול להקנות למאובחן כלים להתמודדות עם בעיותיו התפקודיות. כך למשל שיטות תרפיה שונות כגון ריפוי בעיסוק, מחול, ספורט, הידרותרפיה ועוד יכולים לסייע להתגברות על קשיים אלו.