ככל שעוברות השנים, אנו נתקלים ביותר ילדים ומבוגרים שמאובחנים כסובלים מליקויי למידה. אדם שלמידתו לקויה, קשה לו ללמוד ולהטמיע נושא לימוד חדש – ללא קשר לרמת האינטליגנציה והפוטנציאל האישי שלו. אדם שאינו מאובחן כלקוי למידה אולם עומדות מולו דרישות שוות בלימודים עלול שלא להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו לידי קצה היכולת. מולו, אדם שאובחן בשלב מוקדם של התופעה כלקוי למידה יכול להתמודד טוב יותר עם התופעה ואף לפתור אותה. הכול קשור במציאת מוקדי הקושי וביכולות הפיצוי על התופעה.
דיסלקציה
בדיבור שוטף מול אדם בעל דיסלקציה, קשה לאדם לא מקצועי לאבחן את התופעה, מכיוון שהיא באה לידי ביטוי בכתב: באיות, בניסוח ובארגון החומר הכתוב (ישנן שגיאות כתיב רבות). כן אותו אדם עלול להתקשות בלקות קריאה - בפענוח הסימנים הגרפיים לכדי משמעות, ובעקבות כן, יצופו כשלים בהבנת הנקרא כשרמת הערנות למבנים הדקדוקיים נמוכה, קושי בשיום (הענקת שם לדבר – מה) ועוד. כשמדובר בדיסלקציה, זה יכול להתחיל משפת האם, ולהמשיך בשפות הזרות שנלמדות בבית ספר.
דיסגרפיה
כתיבה היא פעולה נרכשת – ולצורך העניין, יש לארגן את החומר ולתכנן את מה שיהיה רשום בטקסט מראש, להשתמש בכישורי שפה וביכולת הטכנית שבה. דיסגרפיה עוסקת בתופעה של קושי בכל מה שכתיבה מצריכה, והיא נחשבת אצל מבוגרים לתופעה שנגרמה על ידי נזק לחלק מסוים במוח או לאחר אירוע טראומטי שפגע בו ולכן לא ניתן להעלימה לחלוטין – אלא לטפל בה באמצעות העזרה הנכונה. משום שהתופעה נוירולוגית, היא משפיעה על הכתיבה – לחץ רב שמופעל על היריעה, איות נכון וסידור החומר.
דיסקלקוליה
אחד מסוגי הדיסלקציה הוא גם דיסקלקוליה - תופעה שמאפיינת רבים מאלו שסובלים מדיסלקציה. מדובר בקושי בהבנה הבסיסית של שאלות חשבון בסיסיות וקושי בפתרון בעיות וחישובים מתמטיים. כמובן שאין להשליך מכך שהילד או המבוגר מתקשה לפתור בעיות מתמטיות שהוא בעל דיסקלקוליה- אלא רק במידה וישנה בעיה מתמשכת שהיא נקודתית למקצוע המתמטיקה והמספרים (בניגוד למקצועות נלמדים אחרים).