השפה הסינית היא שפה בעלת מסורת והיסטוריה עתיקת יומין. מקורותיה של השפה הסינית חוזרים אלפי שנים לאחור, כאשר יש שאומרים שהשפה הסינית ובמיוחד הכתב הסיני הוא אחד הכתבים המורכבים והעשירים ביותר מכל מגוון הכתבים הידועים לאדם. הכת הסיני אינו מרכב מאותיות באופן המוכר לנו מכתבים בשפות אחרות, אלא מאיורים הנקראים סימניות. לכל סימניה יש משמעות מסוימת, כאשר גם לצירופים של סימניות יש משמעות מסוימת. בדרך כלל מאחורי כל סימניה מסתתרת מילה או ביטוי, וההבנה שלהן עוזרת לנו להבין את העיקרון של השפה הייחודית הזאת.
כיצד נוצר הכתב הסיני?
בתקופות הקדומות נכתבו הסימניות בשפה הסינית על גבי עצמות של בעלי חיים או על גבי שריוני צבים. לאחר מכן הפך הכתב הסיני למערך מוכר של סימניות שנקרא בשם "החותם הגדול" שהוחלף ב"חותם הקטן" לאחר הקרבות שהתחוללו בין המחוזות השונים בסין שהביאו לאיחודה. כאשר עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית במאה העשרים, הוחלט להפוך את מערך הסימניות למשהו פשוט יותר להבנה וכך נולד הכתב הפשוט בסין המוכר לנו כיום.
העיקרון מאחורי הכתב הסיני העתיק
הכתב הסיני העתיק משקף את הצורך בשליטה גבוהה בפה ובאוזן, עיקרון חשוב ועתיק מאוד בתרבות הסינית כפי שניתן למצוא בכתביו העתיקים של קונפוציוס, אבי האמונה הסינית, שאמר שאין להביט, אין להקשיב, אין לדבר ואין לזוז שמא תעבור על כללי ההתנהגות המקובלים. בסין העתיקה השימוש בכתב נועד במטרה לתקשר עם האלים והרוחות העתיקות, כאשר האומנות הסינית שמה דגש רב על קליגרפיה, ומעניקה לה מקום של כבוד בתרבות הסינית.
מהי קליגרפיה?
קליגרפיה או בשמה העברי כתיבה תמה היא אומנות הכתיבה הקישוטית שהומצאה בסין. מדובר בתחום עתיק יומין הנפוץ בעיקר בסין ובמדינות דרום מזרח אסיה. הקליגרפיה השפיעה על תחומי אומנות נוספים ויש שנוטים לקשור באופן ישיר בין יכולות בקליגרפיה לבין אומניות לחימה או נגינה. בכדי לעסוק בקליגרפיה, אין צורך לדעת סינית משום שבעיקרה קליגרפיה היא אומנות לא מומחשת שעושה שימוש במכחול וצבע לשם כתיבה של סימנים.