אנשים שנמצאים בתקשורת ווקאלית מתמדת עם הסביבה, כמו שחקנים, זמרים, מרצים, מדריכי טיולים ועוד, זקוקים לטפח את מיתרי הקול שלהם, או כפי שהם קרויים בשפה מקצועית – "שפתות הקול". כאשר אדם משתמש בקולו באופן אינטנסיבי, אפשר לומר שרמת השימוש בקולו הופכת למלאכותית ולכן פעולה זו דורשת אימון. כאשר אנו אומרים "פיתוח מיתרי הקול" מתכוונים למעשה לשיפור היכולות הקוליות. שימוש בהם לאורך זמן, בצורה שפחות תעייף אותם מכל, תוך שיפור האיכויות הווקאליות והרחבת המנעד הקולי. פיתוח קול נועד גם למניעת שחיקת הקול בקרב מי שמשתמש בו באופן אינטנסיבי ולתחזוקה נכונה שלו.
חימום לקראת פיתוח קול
ככל ספורטאי שעורך חימום להכנת השרירים והמפרקים אלי קרב, כך גם מפתח הקול: הוא מאפשר מעבר נוח ו"בריא" יותר מדיבור לשירה, ולפני כל פעילות גרונית שכרוך בה מאמץ. זו הסיבה, שכל שיעור בפיתוח קול מתחיל בחימום. החימום מאפשר לאיברים המשתתפים – לשון, צוואר, לסת להשתחרר מן הנעילה שנוצרה מתוך המאמץ וכן לשחרר את המיתרים שהתנפחו בינתיים עקב חימום יתר בבת – אחת, כך שהדם יזרום באזור זה.
מרווח נשימה
ישנם מספר סוגי נשימות, ומשום שהן מפעילות שרירים שונים - יש מומלצות יותר ויש פחות בפיתוח קול. הנשימה המומלצת היא נשימה סרעפתית המאפשרת לנפח אויר רב יותר להתחלף מדי נשימה, וכן לשחרר נפחים גדולים בריאות. בצורה זו יש יותר אויר לשימוש "חד פעמי" – הקול הופך חזק יותר, נמשך זמן רב יותר ואיכותו משתפרת. היות וזו אינה הנשימה הטבעית של מרבית האנשים, יש לתרגל ולהתאמן עליה ארוכות.
תנוחה נכונה של הגוף
אחד האלמנטים הבסיסיים ביותר בפיתוח ובשימוש בטכניקות ווקאליות הוא היציבה. רצוי לדמיין את הגוף כצינור מתוח שעוברת בו אנרגיה ודרכי הנשימה והאויר פתוחות, הרגליים מדומות לשורשים הנעוצים באדמה וגם חוד הקרקפת נותר הגבוה מכל הגוף, על מנת לסייע בטונים הגבוהים יותר. הרמת הראש למעלה גורמת לחסימת דרכי האויר ובכך אין יציאה חלקה של קולות.