פילוסופיה הינו אחד התארים הבסיסיים ביותר במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. תחום הפילוסופיה, בניגוד לתארים נחשקים אחרים, לא טומן בחובו מקצוע מוכן בתום התואר. בניגוד לתואר במנהל עסקים שגם הוא לא מכוון למקצוע ספציפי, עדיין קיים ז´אנר רחב יותר של אופציות תעסוקה מאשר פילוסופיה. לימודי פילוסופיה לא פעם נעשים לשם העשרה עצמית יותר מאשר שאיפה למשכורת גבוהה. עולה השאלה – מה המשיכה הגדולה לפילוסופיה? למה ללמוד פילוסופיה?
מי הוא קהל היעד של תואר בפילוסופיה?
קהל היעד של לימודי פילוסופיה הוא רחב מאוד, ובאמת בשיעור באוניברסיטה בכיתת פילוסופיה תוכלו לראות צעירים ומבוגרים ממינים שונים, מאוכלוסיות שונות ותרבות שונה – נהנים מאותו תחום לימודים. חלק מהתלמידים הגיעו מראש ללימודי פילוסופיה כחוג ראשי, חלק משלבים מקצוע זה במסלול דו-חוגי, אחרים סיימו לימודיהם לתואר ראשון וניגשים לתואר שני בפילוסופיה מתוך עניין ורצון להעשיר את עצמם. יש שהפסיקו את לימודיהם במקצועות אחרים והחליטו להתמקד בפילוסופיה. כך או כך – המשותף לכל אלו הוא שהמטרה בלימודי פילוסופיה אינה לרכוש מקצוע מבוקש אלא ללמוד את רזי הפילוסופיה.
תנאי קבלה ללימודי פילוסופיה
תנאי הקבלה ללימודי פילוסופיה הם דיי פשוטים ודומים בין מוסד לימודים אחד למשנהו בישראל. תנאי הקבלה דיי זהים לתחום לימודי מדעי הרוח האחרים. עם זאת, תנאי הקבלה הפשוטים לא מעידים על טיב הסטודנטים, שכן הניגשים ללימודי פילוסופיה נרשמים ללימודים מתוך רצון ללמוד ולא מתוך רצון להשתלב בשוק התעסוקה. אופן החשיבה השונה הזה מדגיש עד כמה סוג ואוכלוסיית הסטודנטים של החוג לפילוסופיה שונה, חושבת ואיכותית.
אז מה עושים עם תואר בפילוסופיה?
לעיתים שוכחים הסטודנטים כי תואר זה לא רק בשביל למצוא תעסוקה מכובדת. לימודי תואר יכולים להיות גם בשביל העשרה וחיזוק עצמי – וזו בדיוק המטרה והעשייה של סטודנטים לתואר בפילוסופיה. באמצעות התכנים שנלמדו ידוע התלמידים להתמודד עם קונפליקטים, שאלות וסוגיות שונות על ידי חשיבה הגיונית וביקורתית. התלמידים יבצעו החלטות מודעות בחייהם ולעמוד בפני הפחדים הגדולים שלהם – כל זה בפן האישי. ההתפתחות האישית תסייע גם להתפתחות חברתית ויכולת לבקר ולהתייחס לסוגיות חברתיות שונות. לימודי פילוסופיה לא ישימו אוכל על השולחן אבל כן יסייעו לנפש ולמחשבה.