אין ספק שמבחן הפסיכומטרי הוא כאב ראש אחד גדול, ואנחנו הראשונים להודות שזה מבחן קשה, מלחיץ, ושאילו לפחות היו מורידים את הגבלת הזמן הציונים היו טובים יותר. אבל זו המציאות, צריך לעבור את זה, או כמו שאומרים זה מה יש ועם זה ננצח! יש לקחת בחשבון עוד גורמים ההופכים את הפסיכומטרי לאגוז קשה לפיצוח והם למרבה הצער התוכן, או ליתר דיוק השאלות.
הכל יחסי
נכון, הכל סובייקטיבי, וכל אחד יענה אחר על שאלת רמת הקושי של השאלות במבחן. שאלה מסוימת תהיה קשה, וזו שאחריה תהיה קלה, אך לנבחן אחר זה יהיה הפוך. אז איך עונים על השאלה מה גורם לנבחן לסמן תשובה לא נכונה או לדלג על שאלה? ובכן, בעקרון הבעיה המרכזית נובעת ממגבלת הזמן והשני נובעת מחוסר ידע. יש שאלות שלא יעזור כמה זמן יקבלו עליהן, הן פשוט מפלצתיות מדי, לא שימושיות בעליל, ונועדו להתעלל בתלמידים (טוב, נסחפנו קצת, אין הרבה שאלות מאוד קשות). אז איך מפיקים את המרב? יש להתמקד בשאלות הקלות, שחשים בטחון באשר לתשובה שלהן, מעבר לכך הכל אישי.
בהשוואה לבגרות
אין כל דמיון בין הפסיכומטרי לבחינות הבגרות, גם רמת הקושי שונה לחלוטין, שמיים וארץ. המבחן הפסיכומטרי הוא בנוסח אמריקני, ובנוסף שאלות מילוליות, "אנלוגיות" לא מופיעות כלל בבגרות, כמו הדרישה לנסח מחדש משפטים באנגלית. לא רוצים להלחיץ, אבל המבחן הפסיכומטרי מתוקצב לפרק זמן מוגבל, מאוד מוגבל... בואו נגיד שאי אפשר להשוות בין הפסיכומטרי לבגרות, הנושאים שונים, סוגי הבחונות שונים, הכל שונה.
נשמע כואב
אל תסחפו, אחוז השאלות הקשות אינו כה רב, ורמות הקושי בבחינה הן שונות ומגוונות. כשהזמן דוחק לכם, ואתם ניצבים בפני שאלה קשה, פשוט תהמרו ותנחשו את התשובה הנכונה, אחרת לא יוותר לכם זמן לשאר המבחן. במקום לבזבז זמן יקר על התלבטות תוכלו לנחש במקרים קשים ולהקדיש זמן לשאלות שיהיו גם קלות יותר.
בהצלחה!
זכרו שהרבה מהדברים הם סוביקטיבים ושאין טעם להשוות עם חברים אחרים, זה לא אומר כלום ולא מעיד על כלום. עם זאת הבחינה מפולגת ומחולקת בצורה הגיונית ותמיד אפשר למצוא שאלות קשות יותר, או לחלופין שאלות קשות יותר.