אימון אישי ידוע בארץ ובעולם גם בשם Coaching. כשאומרים "אימון אישי" מתכוונים בעצם לבניה של דרך מכוונת מטרה, כשתהליך הבנייה כולל את תכנון הנחת ה"אבן", הביצוע בפועל, בחינת המצב הקיים והתחזקות ממנו. בכל תחום שבוחרים לעשות בו אימון אישי (יכול להיות בספורט, בעסקים, במשפחה, במציאת דרך כלכלית, מקצועית ועוד) אפשר לחלק את התחום לשניים – אימון שהוא ממוקד בתוצאות – המתאמן מסמן ביחד עם המאמן מטרה ועובדים עליה עד לתוצאות, או אימון ליצירה של הוויה, כלומר – למצוא מה הדבר שמונע את המתאמן מליצור הוויה מסוימת – לזהות אותו ולטפל בו.
הוויה והרגל
בדרך כלל מי שמגיע לטיפול, נמצא ב"אזור הנוחות". זהו אזור שהמתאמן כבר רגיל למערכת הדינאמית שבו, רגיל אליה ולא שינה עד כה את הרגליו בנושא משום שקיבל מכך תועלת כל שהיא או פשוט שגרה. כשמוצאים את הקונפליקט הפנימי ואת מה שמפריע באמת, המצב עלול ליצור אי ודאות מסוימת וחשיפה למצב חדש ולא מוכר. ההתחמקות לקחת את האחריות ואת האומץ ולהתמודד עם מצבים חדשים, לא יוצרת אותם ואין שינוי.
פתרון לבעיה ממוקדת
כשיש בעיה ממוקדת, זה נראה הרבה יותר קל, כשהבעיה היא באמת מה שנראה על פניו – אפשר לזהות אותה וליצור לה מציאות חדשה. כאן, נכנסת לתמונה גישתו של המאמן – לכל מאמן ישנה תורה אחרת על פיה הוא מאמן, וזו חייבת להתאים גם למתאמן. מצד שני, רצוי לא להשליך כשלונות בתהליך על המאמן האישי, ולנסות להבין מאיפה נוצרים הקשיים לפתור את העניין.
אז איך מרכיבים אימון?
ראשית צריך "בשר" לטפל בו, ולכן מזהים בדיוק את מה שרוצים לשנות. מגדירים את המטרה של הטיפול – אחרת לא רק שהטיפול יהיה בלתי נגמר, אלא שהתוצאה תמתין הרחק באופק. מוצאים מה היכולות, הכשרונות והכישורים, הערכים העצמיים והעוצמות הפנימיות שמניעות את המתאמן, ומשתמשים בהם לצורך ההתמודדות עם הפתרון. באמצעות אלו, ניתן לשפוך אור על השינויים הקטנים שנאספו – וכל שינוי קטן כזה – הוא אור איתן המגרש את החושך בדרך וחושף את המטרה.