הטיפול המרכזי שמשלים את מלאכתו של רופא השיניים הינו השיננות. ככל שמדובר בשני מקצועות נפרדים – רופא שיניים ושיננית (תפקיד שנועד לשני המינים), התקנות החדשות של איגוד השיננות בישראל אומרות כי שיננית כיום יכולה לעבוד ללא נוכחותו של רופא השיניים, בניגוד לסייע או לסייעת העובדים בצמוד אליו ואינם מורשים לבוא במגע פיזי עם פיו של המטופל. בדרך כלל יום העבודה של שיננית מתנהל בתוך מרפאת שיניים, כאשר היא מקבלת תחת ידיה מספר רב של מטופלים.
רישיון להבריא
ככל שמדובר במקצוע השיננות כמקצוע פרא רפואי, עדיין לא עבר אקדמיזציה, כלומר – הפיכה לתואר אקדמי מוכר בישראל, למרות שבמדינות אחרות בעולם המקצוע כן נכלל בין שלל התארים האקדמיים. הלימודים בישראל מתחלקים ללימודים עיוניים ולהתנסות מעשית, כאשר על כל חלק מהם ישנו מבחן מסכם –המבחנים מתחלקים לפי מבחן בכתב, בחינה מעשית וכן מבחן שנערך בעל פה מטעם משרד הבריאות. למי שעמד בתנאי ההכשרה של משרד הבריאות, יוענק רישיון, אשר מוכר על ידי משרד התמ"ת ויש בידו לסייע בקבלת ויזות לעבודה במקצוע ולשהייה בחו"ל.
השכר במקצוע השיננות
רמת השכר במקצוע השיננות נקבע לפי הישות המקצועית של השיננית: בין אם תעסוק בו באופן עצמאי בניהול מרפאת שיננות או בשכירות – לפי שעות, וגם כאן המשכורות משתנות בהתאם ליוקרת המרפאה. חוסר האחידות בשכר המקצוע איננו מדד לרמת העושר שהוא מספק, וככל שמדובר במסגרת יציבה וקבועה, היא מספקת פרנסה מכובדת ויתרון הכשרתי גם לסייעי רופאי שיניים.
יתרונות שוק העבודה בתחום השיננות
ההבנה וההכרה בחשיבותו של מקצוע השיננות הולך ומתגבש עם הזמן, ככל שהמודעות להיגיינה ולמניעת מחלות גוברים. הרופא שולח את המטופלים לטיפול אצל שיננית אשר אינו חובה במסגרת הטיפול, אולם למעשה, ישנה המלצה לכל אדם בוגר לבקר אצל השיננית כפעמיים בשנה או על פי הצורך, ללא קשר למצב הבריאותי של פיו. המסגרת היציבה שעבודה זו מספקת מאפשרת עבודה שהיא נוחה וקבועה ששכר נאה יחסית בצידה, וניתן לומר שנכון להיום אין עדיין רוויה לאנשי מקצוע בתחום.