בישראל כבר אושרה תוכנית לשימור אתרי מורשת לאומיים, וכל מה שנותר לבקש זו יד שמבינה את חשיבותם של אותם אתרים, ואת הפיכתם למנוף תרבותי וכלכלי, לפיתוח תיירותי ועוד וזו – מכללת הגליל המערבי
בישראל וגם בעולם קיימים עדיין אתרים שיד אדם או הטבע לא החריבו, וניתן להפיק מהם תועלת אדירה, באמצעותה בין השאר נבנה החיבור שבין אנשי הדתות השונים לארץ ולאדמה שעליה נבנו האתרים הללו. מדובר בקורס חובק תרבויות, מורשת אמנותית, אדריכלית, היסטורית שיש בו ערך מוסף משום ערכו העל זמני של האתר שמשמרים. כפי שאומרים "עם ללא מורשת או עבר, הוא עם חסר עתיד", וכשמשליכים זאת על מגוון התרבויות והדתות החיות זו לצד זו בארץ, יש לשימור האתרים חשיבות בין לאומית שעתידה למשוך תיירות רבה לארץ, להגדיל את המעגל הכלכלי, לבסס את האוצר התרבותי ועוד.
מהן מטרות קורס שימור אתרי מורשת?
תוכנית הלימודים בקורס שימור אתרי מורשת שמועברת במכללת הגליל מערבי מבוססת על חקירות מהשטח – סיורים, מחקרים, מקרי מבחן, לימודים עיוניים שונים מתחומי ההיסטוריה, ספרי קודש, משפט, אדריכלות ועוד. הקורס נועד להפגיש את כל האספקטים הנחקרים הללו ולהעביר הלאה את המידע ללומדים אשר בסופו של דבר יחשפו ליתרונות שבשיווק אתרי המורשת ויעשו בהם שימוש. הלומדים ירכשו ידע בנושא עקרונות השימוש, שיקום מקומות היסטוריים, את ההיבטים החברתיים, הכלכליים והתיירותיים שבשימור ועוד.
מהם נושאי הלימוד בקורס שימור אתרי מורשת?
הלומדים בקורס ירכשו את התכנים המועברים בקורס תוך כדי פעילות מרובה בשטח שכוללת ימי סיור מגוונים במפעלים, באתרים היסטוריים, במרכזי ארכיונים ובמוזיאונים. בין התכנים שילמדו: ערים קדושות, מרכזים היסטוריים, החסמים שעומדים בפני השימור, ההיבטים החברתיים שהשימור משקף, מבנים ששייכים למגזר הערבי, יעדי השימור ועקרונותיו, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שימור מבנים, תיירות וכלכלה – כיצד לערוך סקר שוק, לתכנן, להקים ולשווק אתרי מורשת ועוד.
|
|
הכותל המערבי מהווה את אחד מאתרי המורשת המוכרים והחשובים בישראל ובעולם |
|
|
מהן אפשרויות התעסוקה בתחום?
תחומים שונים שכלולים במסגרת מורשת ישראל עדיין חסרים מערכת אחידה לניהול המידע, ויש צורך באיחוד בסיסי המידע הקיימים, שיעשה בתיאום עם המועצות ועם הרשויות. בוגרי קורס שימור אתרי מורשת יכולים ליזום בקלות יצירה של מאגר מידע ברמה לאומית ולחשוף אותו למדינות אחרות באופן מסודר. בין השאר הבוגרים יכולים להשתלב בגופים שונים – פרטיים וציבוריים, אשר עוסקים בהיבטים השונים של המורשת. בנוסף – אנשי מקצוע כמו משפטנים, אדריכלים, אוצרים, בעלי מוזיאונים, מדריכי טיולים ועוד יכולים להעביר את המידע שנלמד הלאה ולתרום בתחום עיסוקם, למשל ניהול הליכים הקשורים למורשת ישראל בהיבטים משפטיים, תיירותיים ועוד.