על פי מחקרים, סביר להניח שמי שהשפה השניה שגורה אצלו בקלות, לימודי השפה הבאה התור הופכים לקלים יותר. אפילו מעבר לכך, אלו שלומדים את השפה בקלות יכולים לדעת אותה באופן רהוט יותר מהמקומיים
יש אנשים שלמידת שפה היא הכרחית בעבורם, לדוגמה מעבר לעבודה חדשה המצריכה לימוד של שפה מסוימת – בארץ או בחו"ל, מחקר של תחום עניין שניתן לקרוא בו בשפת מקור בלעדית, לימודים במדינה זרה שכדי להסתדר שם יש להשקיע בלימודי השפה המדוברת. מצד שני, יש מי שעושה זאת מתוך עניין ותחביב – משום שהתפישה שלו מאפשרת זאת בקלות רבה יותר מאחרים, או אפילו בגלל אידיאולוגיה – נכון שאנגלית היא השפה השניה בישראל, אולם רוסית וערבית לא פחות מדוברות בישראל. היום אפשר לקחת קורס בכל שפה מדוברת אשר ממקדת את הלומדים בתחום העניין שלהם – כללי, עסקי ועוד, מה שמאפשר התמצאות מרוכזת בשפה.
מחקר בתחום לימודי שפה שלישית
על פי מחקר שנערך לאחרונה בישראל נמצא, כי מי שיש לו ידע בשתי שפות אינו מתקשה להמשיך וללמוד גם את השלישית. המחקר נערך באוכלוסיית ילדים בני גיל המצוות, כאשר הלומדים קיבלו שאלונים אישיים, מבחני קריאה ומבחני דקדוק. הקבוצה חולקה לשניים, כאשר דוברי עברית נמדדו לגבי השפות עברית ואנגלית, ואילו דוברי רוסית נמדדו בעברית, אנגלית ורוסית. התוצאה – דוברי הרוסית שלטו בעברית בפער אחוזים גבוה מול דוברי העברית.
|
|
בכדי להשריש שפה, במיוחד שפה שלישית, יש לתרגל באופן תמידי ולהיחשף לשפה |
|
|
לימוד שפה שלישית – בזמן הפנוי
גם כשנמצאים לאחר שעות הלימודים ורוצים למצוא פעילות מעשירה או למצוא במה למלא את הזמן הפנוי, אפשר פשוט "להכניס למשבצת" לימודי שפה זרה, שלישית (בנוסף לעברית ולאנגלית). לימודי שפה בגיל צעיר עונים על הצורך להיות אנשי העולם הגדול – ללמוד את השפה של המקום שאיתו ירצו להתקשר, בין אם זה עסקים בסין, פעילות במגזרי מיעוט או אפילו טיסת טיול או עבודה בארץ זרה.
למה שלוש שפות טובות משפתיים?
מנתוני המחקר נמצא, כי עצם ידיעתן של שלוש שפות מחזקת באופן משולש אחת את השניה (וכן הלאה, גם אם נתקיימה שפה רביעית). המיומנויות של השפה מתחזקות בהיבטים תחביריים, מורפולוגיים ופונולוגיים – מיומנויות הכרחיות לצורך קריאה. בנוסף, ישנו מעבר קוגניטיבי בין שפה לשפה, אשר מתרגל את הלמידה של השפה ולכן גיל צעיר מועדף לרכישת מספר שפות רב ככל הניתן.