תרפיה בעזרת בעלי חיים הינה תהליך חדשני יחסי שבו נעזרים בבעלי חיים על מנת לעזור למטופל לבטא את עצמו.
היופי שבבעלי חיים זה שאצלם הכול נעשה בצורה אמיתית ודינאמית – הם יכולים להיות שמחים או עצובים, ביישנים או דומיננטיים, דואגים או תוקפנים, סוליטריים או חברתיים והכול בצורה אותנטית. הצגת הרגשות הללו על יד בעלי החיים מאפשרת למטופל להתחבר אל בעל החיים שכן הם משקפים לו את עצמו ומעודדים אותו לעבור תהליכים בתת מודע, על ידי מנגנון ההשלכה. דוגמה לכך תהיה רועי, ילד אשר אמו נטשה אותו, וכאשר רועי ראה כל פעם איך האמא חתולה עוזבת את גוריה, הוא החל להפגין כעס רב.
האזורים האסורים
תרפיה בעזרת בעלי חיים מתבססת על העובדה שגם לבני אדם יש יצרים ודחפים, אולם אלו לא תמיד מקבלים לגיטימציה בתוך החברה האנושית, ויותר מכך, ישנם גם מקרים שקשה לגעת בהם בגלל רגישותן, ולאו דווקא כי הם אסורים, כגון תקיפה מינית, מחלות, מוות וכדומה – לאותם נושאים קל יותר להגיע בעזרת תרפיה בבעלי חיים שכן הם מאפשרים למטופל להרגיש בטוח ולתת לו תחושת ביטחון ותוקף לרגשותיו.
|
|
הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם. |
|
|
למי מיועד תרפיה בבעלי חיים?
תרפיה בעזרת בעלי חיים יכולה לעזור למגוון אנשים וילדים באוכלוסיה עם מגוון רחב של בעיות, כגון: בעיות רגשיות, ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז, נוער בסיכון, אנשים וילדים אוטיסטים, נוער עברייני, קשישים, אסירים, חולים במכלות כרוניות, נפגעי טראומה, פוביות, חולים פסיכיאטרים ועוד. התרפיה מתבססת על התאמה של בעל החיים למטופל, כלומר, בעל החיים בה "להשלים" את הבעיה של המטופל, לדוגמה, עם יגיע ילד עם בעיות הגיינה, נשתמש בחתול על מנת לעזור לו, שכן החתול ידוע בהגיינה ובטיפול העצמי בו וכדומה.
אז איך כל זה התחיל?
עוד בתקפותו של פרוייד היו אזכורים לקשר הייחודי שקיים בין בעלי חיים לבני אדם, אולם היה זה רק בשנות ה-60, כאשר פסיכולוג בשם בוריס לוינסון, גילה את השפעתו של הכלב על המטופל. ד"ר לוינסון טיפל באותה העת בילד אוטיסט, כאשר יום אחד, היה ללוינסון כלב בחדר הטיפול, הכלב ניגש לילד והחל ללקק אותו, הילד ליטף וחיבק את הכלב בחזרה ואז הבין ד"ר לוינסון שמתרחש כאן תהליך מיוחד במינו – שנוצר כאן קשר בין הכלב לילד.