במקרים רבים אנחנו שואלים את עצמנו שאלות רבות הקשורות לשכר הלימוד במסגרת ההשכלה הגבוהה, מי קובע אותו, על איזה פרמטרים הוא נקבע, מי עומד מאחורי כל ההחלטות ושאלות הקשורות לזכויות המגיעות לסטודנטים בתוקף היותם סטודנטים, וכן שאלות נוספות הנוגעות לשיקולים של גביית סכומים נוספים מסטודנטים על כל הנגזר מכך. ננסה לענות על חלק מהשאלות.
איך נקבע שכר הלימוד?
שכר הלימוד, גובהו וכל מה שקשור לתשלום מתבססים על ההחלטות של הועדות הציבוריות לקביעת שכר לימוד. מדד המחירים לצרכן הוא זה שעל פיו מעדכנים את שכר הלימוד בכל שנה, כשהעדכון השנתי מתבסס על הפער שנוצר בין מדד חודש יולי של השנה הקודמת לבין המדד של יולי בשנה הנוכחית. גביית ואומדן שכר הלימוד מתבססים על החלטות דוח ועדת וינוגרד ואתם קובעים את גובה שכר הלימוד. הפערים בשכר הלימוד בתואר הראשון ובתואר השני מקורם בהשתתפות המדינה ובכך שהיא מסבסדת את התואר הראשון.
סל השירותים שלו זכאי הסטודנט בשל שכר הלימוד
בשנת 1996 קבעה ועדת מלץ סל שירותים לסטודנט על פיו מחויב לעמוד כל מוסד מוכר להשכלה גבוהה. במסגרת סל השירותים יש נושאים וביניהם למשל זכאות לקבלת מכסת הוראה בהתאם לתכנית הלימודים, הצבת תנאי לימוד כמו כיתות, ספריות, מתקנים שונים וכן ציוד לימודי ועוד אמצעים חיוניים. זאת ועוד – המרצים מחויבים להעניק לסטודנטים שעות קבלה סדירות, ייעוץ בבניית מערכת השעות ועוד חוקים שהתווספו לאחרונה ומגדירים את זכויות הסטודנטים במוסד להשכלה גבוהה.
האם מוסד הלימודים יכול לגבות מהסטודנט סכומים נוספים בגין שירותים מלבד שכר הלימוד?
על פי ועדת מלץ מוסד להשכלה גבוהה יכול להציע לסטודנטים הלומדים במסגרתו שירותים ולקבוע את המחירים שלהם בהתאם לשיקול דעתו, אך את זאת יש לעשות בתיאום בין המוסד לבין אגודת הסטודנטים, ובנוסף, גובה שירותי האבטחה אמור להיקבע בהסכמה שבין ההנהלה של אותו מוסד אקדמי לבין אגודת הסטודנטים הפועלת במסגרתו.