תואר שני בפיזיותרפיה

התוכנית לתואר שני בפיזיותרפיה תורמת להעשרת הידע של הפיזיותרפיסט בתחום מומחיות ממוקד, כמו למשל בשיקום נוירולוגי, קרדיו – וסקולרי ונשימתי, נכויות במערכת התנועה, בשיקום של חולי לב, לטיפול בילדים ולשיקומם ועוד. בעלי תואר שני בפיזיותרפיה לומדים לבסס מחקרים שונים מעולם הפיזיותרפיה, מניעת מחלות ושמירה על אורח חיים בריא תוך פיתוח מודלים נורמטיביים שישפיעו גם על סביבתם היום יומית והתנהלותם הגופנית של אנשים. יש לאותם פיזיותרפיסטים מוסמכים הכלים והמיומנויות והיכולת להערכה ביקורתית לגבי הטכניקות הטיפוליות המקובלות כיום. במוסף, הם יכולים גם ללמוד איך לטפל בשטחים קליניים מורכבים.

	התואר השני בפיזיותרפיה נקרא גם M.P.T – Master of Physical Therapy עוסק במצבים קליניים מתקדמים ומאפשר עבודה גם בתחום המחקר בעולם הפיזיולוגיה או בהשתלבות במחלקות אורתופדיה ונוירולוגיה.

במה נבדלים תואר ראשון מתואר שני בתחום הפיזיותרפיה?
במהלך תואר ראשון בפיזיותרפיה הלומדים נחשפים ללימודי יסוד ולמבואות של תכנים עיוניים ומעשיים שונים לאבחון ולטיפול ברפואת אנשים באמצעות הפיזיותרפיה. כבר לאחר סיום התואר הזה הלומדים משתלבים בעבודה מעשית טיפולית באנשים. התואר השני מאפשר ללומדים התעמקות בנישת עניין מעולם הפיזיותרפיה וכן לחקור את תחום העניין המיוחד הזה על בסיס הידע המצטבר, כדי לאבחן מה בצורת הפיזיותרפיה העכשיוויית זקוק לשינוי וכן כדי לתרום גם בשדה הקליני.

מה מטרותיו של התואר?
התואר מכשיר לומדים בעלי תואר ראשון בפיזיותרפיה (B.P.T) ללימודי המשך מחקריים עם או ללא תזה. הלומדים יטפלו בתחום מומחיותם על פי בחירה, וישתלבו עם סיום התואר בתפקידים בכירים במערכות לשירותי בריאות השונות. התואר יכשיר את הלומדים לבסס מודלים נורמטיביים להתנהלות גהה על סמך מחקרים בתחום וכן על סמך מחקר שהם עצמם ערכו במהלך התואר.

מה לומדים במהלך התואר?
הלימודים לתואר שני בפיזיותרפיה כוללים נושאי לימוד כמו גורמי סיכון בריאותיים, מוקדי חולי באוכלוסיה, פעולות מניעה והפעלת תוכנית התערבות לטיפול פיזיותרפי, עבודה עם אוכלוסיות שונות: ילדים, קשישים, בעלי מחלות כרוניות ופציעות, נכויות ומוגבלויות. נושאי הלימוד יכללו חומרי רקע כדי לסיים תואר עם תזה או ללא תזה: סטטיסטיקה ושיטות מחקר, עיבוד נתונים סטטיסטיים, SPSS למתקדמים, למידה מוטורית, שיקום וגהות, הכנה לתזה והגשת פרויקט. בנוסף, הקורסים הנוספים יכולים לכלול נושאים כמו פיזיותרפית שלד – שריר, פיזיולוגיה של המאמץ לאוכלוסיות בריאות וטיפוליות, פיזיותרפיה נוירולוגית.